ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפיכך רק טבעי שחז"ל ראו בירח בריאה סמלית. כולנו מכירים את המשל במדרש על כך שהשמש והלבנה היו אמורות בתחילה להיות בגודל שווה ולהאיר במידה שווה. הלבנה קבלה בפני הקב"ה ואמרה "אין שני מלכים יכולים לשמש בכתר אחד". נראה שהלבנה התכוונה לנשל את השמש מתהילתה, אך הקב"ה האל החליט לצוות דווקא על הלבנה להקטין את עצמה. וכך הפך הירח לסמל לקנאה בלתי מוצדקת ולדוגמה להשלכות השליליות שהקנאה מביאה על המקנא.
הירח הוא גם סמל לאור משתקף, ולמעשה, הוא מאפשר לאור השמש להגיע אלינו גם כשהשמש איננה נראית באזור שלנו בכדור הארץ בלילה. את משה השוו לשמש, ואת תלמידו יהושע לירח. אור משתקף גם הוא אור, אבל לא באותו סדר גודל ועוצמה של אור מקורי.
לוח השנה היהודי הוא בעצם לוח ירחי שיש בו 354 ימים בשנה עם תיקונים שהוכנסו כדי למנוע אותו מלהפוך לבלתי תואם לגמרי ללוח השמשי שבו יש 365 בשנה. לכן יש לנו שבע שנים מעוברות, שנים שיש בהם חודש נוסף, בכל מחזור של 19 שנים. זה נועד להבטיח שחג הפסח יחול תמיד בעונת אביב בארץ-ישראל. גם לדתות אחרות, כמו האסלאם, יש לוח שנה ירחי, אבל שם אין ניסיון ליישב אותה עם לוח השנה השמשי. מולד הירח שמציין את תחילתו של כל חודש ירחי נחגג במסורת ובחברה היהודית כחג זוטא.
בעקבות כל זאת, לא קשה להבין למה חז"ל ראו לנכון להשוות את העם היהודי לירח. העם היהודי נתפס כהשתקפות של האור האלקי שמניע את העולם ומאפשר את קיומו. התורה שקיבלנו מהקב"ה בהר סיני היא השתקפות מושלמת של נותנה ושל השגחתו על מעשי האדם. העם היהודי, כמי שמחזיק את תורת השם, הוא הירח, כביכול, ביחס לשמש שהיא, כביכול, הקב"ה עצמו.
חז"ל ראו גם בעובדה שהירח מתמלא ומתמעט בכל חודש ביטוי לגורלו של העם היהודי, לשינוי המתמיד ולתהפוכות שמלוות את דברי ימיו. הירח הפך גם לסמל לעוצמה ולכושר התאוששות של העם היהודי במובן זה שהירח תמיד שב ומופיע גם אם לזמן-מה הוא בלתי נראה ואפילו אם נדמה שהוא נעלם לעד.
מסיבה זו יש במחזור התפילות היהודי טקס מיוחד שחוגג את הופעת הירח. הטקס נותן משנה תוקף לרציפות היהודית ולנצחיותו של עם ישראל. בטקס הזה אנחנו אומרים "דוד מלך ישראל חי וקיים". ניצוץ הנצח שקיים בעם היהודי עדיין דוחף אותנו בדרך לעתידנו. אפשר ללמוד הרבה מן הירח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
