ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ברצוני לשאול שאלה (להלכה) ביחס לשינוי נוסח התפילה במניין מנוסח אשכנז לנוסח ספרד (חסידים), כשהרכב המתפללים השתנה.
שאלה זו נידונה בשו"ת "במראה הבזק" כרך ו' שאלה ב'. ברם בנידון שאלה זו קיימות נקודות להקל הנובעות מחידוש המבנה, וכן מוצעות בתשובה החלפת תקנון ו/או מתן שם חדש לקהילה שאינן נוגעים למקרה זה. מאידך יש במקרה זה פרטים אחרים שעשויים לחזק את ההצדקה במעבר הנוסח.
המדובר בבית כנסת שנוסח התפילה בו (בעבר ובהווה) נוסח ספרד. לפני כ-עשרים שנה הובע רצון לייסד בבית הכנסת "מניין ראשון" בשבתות. הוחלט אז כי במניין זה יתפללו בנוסח אשכנז. ( בכל המניינים האחרים בבית הכנסת, בשבתות ובימות החול מתפללים בנוסח ספרד).
כיום, נוסח התפילה האישי של כל מתפללי המניין הוא נוסח ספרד, והם היו רוצים שנוסח התפילה במניין ישתנה לנוסח ספרד.
אציין שגם בעבר היו מתפללי נוסח אשכנז במניין במיעוט, ועם חלוף השנים לא נשארו אף ממנו מתפללים.
פה יש להוסיף כי המניין הראשון בו מדובר מתפלל בבית המדרש שבמבנה, וגם בו מתקיימות כל התפילות האחרות (בימות החול) בנוסח ספרד. כך שגם אין 'קביעות נוסח' לחדר התפילה.
האם קיימת מניעה בנסיבות אלה להחליף את נוסח התפילה, במיוחד כשנוסח בית הכנסת בכל מנייניו האחרים הוא נוסח ספרד?
שאלה זו נידונה בשו"ת "במראה הבזק" כרך ו' שאלה ב'. ברם בנידון שאלה זו קיימות נקודות להקל הנובעות מחידוש המבנה, וכן מוצעות בתשובה החלפת תקנון ו/או מתן שם חדש לקהילה שאינן נוגעים למקרה זה. מאידך יש במקרה זה פרטים אחרים שעשויים לחזק את ההצדקה במעבר הנוסח.
המדובר בבית כנסת שנוסח התפילה בו (בעבר ובהווה) נוסח ספרד. לפני כ-עשרים שנה הובע רצון לייסד בבית הכנסת "מניין ראשון" בשבתות. הוחלט אז כי במניין זה יתפללו בנוסח אשכנז. ( בכל המניינים האחרים בבית הכנסת, בשבתות ובימות החול מתפללים בנוסח ספרד).
כיום, נוסח התפילה האישי של כל מתפללי המניין הוא נוסח ספרד, והם היו רוצים שנוסח התפילה במניין ישתנה לנוסח ספרד.
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
46 - בעלות השולח על מכתב שכבר נשלח לנמען
47 - שינוי נוסח התפילה
48 - ספרי קודש שנמסרו לבית הכנסת
טען עוד
אציין שגם בעבר היו מתפללי נוסח אשכנז במניין במיעוט, ועם חלוף השנים לא נשארו אף ממנו מתפללים.
פה יש להוסיף כי המניין הראשון בו מדובר מתפלל בבית המדרש שבמבנה, וגם בו מתקיימות כל התפילות האחרות (בימות החול) בנוסח ספרד. כך שגם אין 'קביעות נוסח' לחדר התפילה.
האם קיימת מניעה בנסיבות אלה להחליף את נוסח התפילה, במיוחד כשנוסח בית הכנסת בכל מנייניו האחרים הוא נוסח ספרד?
תשובה:
א. ניתן להחליף את נוסח התפילה מנוסח אשכנז לנוסח ספרד 1 , הן משום שרצון כל המתפללים הוא לשנות את הנוסח, והן משום שזה הנוסח המקורי שננהג בבית הכנסת.
ב. אם ח"ו השינוי עלול לגרום למחלוקת אין לשנות.
ג. אין לשנות ללא תאום עם רב בית הכנסת.
^ 1.בשו"ת מהרשד"ם או"ח סי' לה כתב שאין איסור של 'אל תיטוש תורת אימך' בשינוי מנהגים שאין בהם צד איסור, ואף לדעת המחמירים: שו"ת חתם סופר (חו"מ השמטות סי' קפח ד"ה אהו'), אגרות משה (ד או"ח ח"ב סי' כא) שסוברים כי אין לשנות נוסח כל עוד נשארו אנשים שהיו בעת המנהג הקודם וממשיכים לנהוג כך, בנידוננו כל המתפללים מתפללים נוסח ספרד כך שאין אף אחד שמתפלל בנוסח אשכנז כמנהג הקודם. ובנוסף לכל הנ"ל המנהג המקורי בבית הכנסת היה נוסח ספרד ולכן אין בעיה לחזור למנההג המקורי של נוסח ספרד.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך נראית נקמה יהודית?
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
גאולת מצרים מאז ועד היום
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
