ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
דווקא פסוקים אלו של תורה נפלאים הם ודורשים הבנה, וכי קל לקיים את התורה? וכי קל כל-כך ללמוד את התורה?. והלא על התורה נאמר (ברכות סג:): "שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה - שנאמר (במדבר יט ; יד): 'זאת התורה אדם כי ימות באֹהל'". לימוד התורה דורש התמסרות והקרבה בלי גבול. ומדוע נאמר "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשֹתו"? אלא יש דרך שעל-ידה אפשר לגרום לכך שלימוד התורה וקיומה יהיו קרובים מאד אליו, ויוכל הוא לעמוד בהם בשלמות.
דבר התלוי בפיו ובלבבו - זו מצות קריאת-שמע, שיש בה קבלת עול מלכות שמים שלמה במסירות-נפש: "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", "אפילו הוא נוטל את נפשך" (ברכות נד., סא:). ואם אדם מקבל עליו פעמיים בכל יום את הנכונות למסור את נפשו ולא לעבור על המצוות שעליהן הוא מחוייב למסור את נפשו, שעליהן נאמר "יהרג ואל יעבור", החלטה וקבלה זו כשהיא נאמרת לא רק מן הפה ולחוץ, אלא גם מעומק הלב בכוונה ובנכונות מלאה, היא מקרבת את האדם בבת אחת לקיום התורה ומצוותיה מקל-וחומר. כי אם אכן אדם מוכן למסור את נפשו ולמות על קידוש ד' ולא לעבור חס-ושלום על התורה במקום שצריך למסור את הנפש, על אחת כמה וכמה שאדם מוכן להקריב פחות ממסירות-נפש. על אחת כמה וכמה שקל להתאמץ להתגבר על קשיים קטנים ולהקריב יותר זמן לתורה, יותר ממון למצוות ויותר מאמץ, שזה פחות ממסירות-נפש. הווי אומר, שכאשר אדם קורא את קריאת שמע בבוקר ובערב, קורא בפיו ומכוון בלבבו, כשהוא אומר "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ומתכוון לכל מילה, ולא עוד, אלא הוא אף מצייר לעצמו מציאות כזו שהוא כביכול נדרש למסור את נפשו על קידוש ד' ולקפוץ לתוך מדורת אש ולא לעבור חס-ושלום על עבירות שבהן נאמר "יהרג ואל יעבור", זה נותן לו כוחות עצומים להתמודד עם כל הקשיים שבקיום התורה והמצוות, והכל נעשה קרוב אליו מאד.
כך עשה רבי עקיבא כל ימיו, כדברי הגמרא שם, שכל ימיו היה מצטער מתי יבוא פסוק זה לידי ואקיימנו, והפסוק הוא "ואהבת את ד' אלקיך בכל נפשך" - "אפילו נוטל את נפשך". מדוע אמר שהיה מצטער ולא אמר שהיה מחכה ומצפה? אלא היה מתאר לעצמו את הייסורין של מסירות-נפש, כמה זה כואב להיות נשרף על קידוש ד', או יסורים אחרים כמו אלה שעברו על רבי עקיבא כאשר סרקו את בשרו במסרקות של ברזל. הוא היה מתאר בדמיונו את הייסורין של מסירות-נפש וקיבל אותם על עצמו באהבה. כל ימיו היה מצטער "מתי יבוא פסוק זה לידי" והתוצאה - "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחֹקה הוא. כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשֹתו" (הדברים על-פי דברי השל"ה הקדוש בפרק עשרה הילולים).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.


















