ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
דווקא פסוקים אלו של תורה נפלאים הם ודורשים הבנה, וכי קל לקיים את התורה? וכי קל כל-כך ללמוד את התורה?. והלא על התורה נאמר (ברכות סג:): "שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה - שנאמר (במדבר יט ; יד): 'זאת התורה אדם כי ימות באֹהל'". לימוד התורה דורש התמסרות והקרבה בלי גבול. ומדוע נאמר "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשֹתו"? אלא יש דרך שעל-ידה אפשר לגרום לכך שלימוד התורה וקיומה יהיו קרובים מאד אליו, ויוכל הוא לעמוד בהם בשלמות.
דבר התלוי בפיו ובלבבו - זו מצות קריאת-שמע, שיש בה קבלת עול מלכות שמים שלמה במסירות-נפש: "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", "אפילו הוא נוטל את נפשך" (ברכות נד., סא:). ואם אדם מקבל עליו פעמיים בכל יום את הנכונות למסור את נפשו ולא לעבור על המצוות שעליהן הוא מחוייב למסור את נפשו, שעליהן נאמר "יהרג ואל יעבור", החלטה וקבלה זו כשהיא נאמרת לא רק מן הפה ולחוץ, אלא גם מעומק הלב בכוונה ובנכונות מלאה, היא מקרבת את האדם בבת אחת לקיום התורה ומצוותיה מקל-וחומר. כי אם אכן אדם מוכן למסור את נפשו ולמות על קידוש ד' ולא לעבור חס-ושלום על התורה במקום שצריך למסור את הנפש, על אחת כמה וכמה שאדם מוכן להקריב פחות ממסירות-נפש. על אחת כמה וכמה שקל להתאמץ להתגבר על קשיים קטנים ולהקריב יותר זמן לתורה, יותר ממון למצוות ויותר מאמץ, שזה פחות ממסירות-נפש. הווי אומר, שכאשר אדם קורא את קריאת שמע בבוקר ובערב, קורא בפיו ומכוון בלבבו, כשהוא אומר "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ומתכוון לכל מילה, ולא עוד, אלא הוא אף מצייר לעצמו מציאות כזו שהוא כביכול נדרש למסור את נפשו על קידוש ד' ולקפוץ לתוך מדורת אש ולא לעבור חס-ושלום על עבירות שבהן נאמר "יהרג ואל יעבור", זה נותן לו כוחות עצומים להתמודד עם כל הקשיים שבקיום התורה והמצוות, והכל נעשה קרוב אליו מאד.
כך עשה רבי עקיבא כל ימיו, כדברי הגמרא שם, שכל ימיו היה מצטער מתי יבוא פסוק זה לידי ואקיימנו, והפסוק הוא "ואהבת את ד' אלקיך בכל נפשך" - "אפילו נוטל את נפשך". מדוע אמר שהיה מצטער ולא אמר שהיה מחכה ומצפה? אלא היה מתאר לעצמו את הייסורין של מסירות-נפש, כמה זה כואב להיות נשרף על קידוש ד', או יסורים אחרים כמו אלה שעברו על רבי עקיבא כאשר סרקו את בשרו במסרקות של ברזל. הוא היה מתאר בדמיונו את הייסורין של מסירות-נפש וקיבל אותם על עצמו באהבה. כל ימיו היה מצטער "מתי יבוא פסוק זה לידי" והתוצאה - "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחֹקה הוא. כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשֹתו" (הדברים על-פי דברי השל"ה הקדוש בפרק עשרה הילולים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
