ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
ועתה כדי שברכת האדמה תהא שלימה, שתוכל להתקיים, צריך שתתלווה אליה גם השמירה. על כן קבעו חכמינו כמה כללי שמירה והתנהגות עם יבול האדמה, בדברים שיש בהם חיי נפש, שקיומו של האדם תלוי בהם. אחת התקנות היא איסור אגירת הפרות. כלומר, אסור לקנות פרות בשעת הזול, על מנת למוכרם לאחר זמן, ביוקר.
במציאות שלנו, שחיי המסחר פתוחים וחופשיים תקנה זו אינה מובנת, אדרבא היא נראית לא-צודקת, כי היא מתערבת ופוגעת בעקרון המסחר החופשי. אלא שכאן יש להסביר את גישת חכמינו: להגן ולשמור על הברכה, שתתחלק עד כמה שניתן בצורה שווה לכול, למנוע העלאת מחירים לגובה כזה, שרק מעטים יוכלו ליהנות מן הברכה. על כן אין איסור על האדם לשמור את יבול שדהו לביתו ולמשפחתו, או לקנות ולאגור לצורך פרנסת ביתו, עיקר האיסור הוא בקונה פרות מן השוק ואוגרם, כדי למוכרם לאחר זמן במחיר גבוה. חכמינו ראו עניין זה הגורם להעלאת השערים, בחומרה, והחשיבו מעשה זה כמו מלווה בריבית, הנושך את זולתו, ועובר על "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו), ולכן באותה הקבוצה הכלילו את שניהם. וכך אמרו:
"ת"ר אוצרי פירות ומלוי בריבית ומקטיני איפה ומפקיעי שערים, עליהן הכתוב אומר: 'לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֵשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל, וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה' (עמוס ח, ה). וכתיב: 'נִשְׁבַּע ה' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל מַעֲשֵׂיהֶם' (שם ז)". (בבא בתרא צ, ע"ב; ועיין ברמב"ם, הלכות מכירה יד, ה; ובשלחן ערוך, חושן משפט סימן רלא, כד)
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
1 - הפקעת שערים בהלכה
2 - שלושה מפתחות
3 - ארץ מול שמים
טען עוד
יש סיפור תלמודי הנותן רקע לדמותו של 'שבתי אוצר הפרות', שעיקר פרנסתו ורווחיו עשה על ידי שאצר פרות (על פי בבא בתרא צ, ע"ב). וכך מסופר עליו, (יומא פג, ע"א) אמו הריחה תבשיל ביום הכיפורים, לחשו לה על אוזניה: 'יום הכיפורים היום', ולא נרגעה. כי לא פסק העובר מלתבוע צרכיו ותאוותיו. קרו עליו: "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" (תהלים נח, ד), ויצא ממנה 'שבתי אוצר הפרות'. במעלליו ניכר הנער בעודו בבטן אימו, בלהיטותו אחר תאוותיו וזלילתו.
זהירותם של חכמינו מפני הפקעת השערים, ניכרת גם בקביעת מועדי תעניות על הצרות: "אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי, שלא להפקיע שערים" (תענית י, ע"א וכן שם טו, ע"ב). אילו היו קובעים תענית ביום חמישי, היו המתענים צריכים לקנות מזון למוצאי התענית לפחות כדי שתי סעודות גדולות, אחת לגמר התענית ואחת לשבת, ובשוק הייתה נוצרת אווירה של אגירת מצרכים, והמוכר היה סבור שרעב בא לעולם ובא להפקיע שערים (על פי רש"י שם וכן בטו, ע"ב). במיוחד קיים חשש זה בתעניות על הגשמים, שאז היה השער מתייקר עוד יותר. כשרואים שמתענים על הגשמים וקיימת סכנת בצורת. "...המוכרים אומרים, לולי הצורך הגדול למטר, לא היו גוזרין תענית סמוך לשבת". (רמב"ם פירוש המשניות תענית ב, ט)
בעקבות זה הייתה מתעוררת אווירה של עצבנות גדולה להשגת המצרכים, ואווירת הפחד מפני הרעב הייתה מתגברת, והמחירים היו מאמירים. על כן קבעו חכמינו, שסדר התעניות יהיה בימים בה"ב, ולא בימים הב"ה כדי למנוע הפקעת השערים. אמנם העירו הפוסקים, שבזמן הזה, שלא מצויין מפקיעי שערים, מותר לגזור על הציבור תענית ביום ה', 'וכן נוהגין'. (שולחן ערוך, אורח חיים סי' תקע"ב סעיף א במגן אברהם ובמשנה ברורה)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
