גבורות גשמים

אחד הביטויים המעניינים של חכמינו לתיאור ירידת המטר על הארץ הוא: 'גבורות גשמים', והסביר רבי יוחנן "מפני שיורדין בגבורה" (תענית ב, ע"א). את מובנה של הירידה בגבורה, ניתן לפרש בכמה אופנים:
א. ביחס לצורת הירידה, "בכח, כדי שיכנסו בארץ וירוו אותה".
ב. אפשר לדון על הירידה מבחינת התכלית ,'התועלת הגדולה שבירידת הגשמים', לקיומו של עולם (ע"פ רמב"ם פירוש המשנה, ברכות ה, ב).
ג. ניתן להדגיש את התלות של הגשמים בבורא, שלא נמסרו בידי שליח, בהנהגה השגרתית של הטבע והטעם לכך: "כדי לרדות בהם את הבריות, שחיי בני אדם בעולם הזה תלויים בהם" (ריטב"א).
ד. גבורות גשמים משמעותם 'דין' - "שהוא צמצום שהגשמים ירדו בעונתם" (שם משמואל, שמיני עצרת)
ה. השפע היורד ממרום, מצד חסד הבורא, הוא מוכן לרדת באופן שיהיה גמור בעניינו, שיוכל האדם ליהנות ממנו מיד, כעניין המן שהיה גמור ומוכן להנאתו. "אך מידת הגבורה פועלת היא הרבה עיכובים וצמצומים, באופן שיהיה צריך הרבה מדריגות, על ידי עבודת האדם עד שיבוא לכלל הנאה" (עולת ראי"ה חלק א', עמוד ער).

גשמים בארץ ישראל (18)

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

add_alert

12 - מלקוש

13 - גבורות גשמים

14 - גשמים והפרוטה שבכיסנו

טען עוד

ו. גבורה מהוה ביטוי יותר שלם וכללי, והיא מקיפה בקרבה, וכוללת משמעותה גם כוח וגם גדולה (תוספות תענית ב, ע"א, ד"ה וכתיב).

במדרש נאמר:
"קשה היא גבורת גשמים - שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית" (בראשית רבה יג, ד). השלמת הדבר שקולה כדבר עצמו, וכיוון שבאמצעות הגשמים מתקיים העולם, שאחרת - היה נפסד, הרי שקיומו של עולם תלוי בגשמים, משמע ששקולים הגשמים כמעשה בראשית. אמנם הביטוי 'קשה', לא מובן כל כך, מהו הקושי? מצינו כעין זה גם בניסוח התלמודי: "קשה לזווגם כקריעת ים סוף" (סנהדרין כב, ע"א), "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קיח, ע"א). לפי גודל העניין וחשיבותו בא הביטוי 'קשה', כדי להבליט את מעלתו, שאין הוא דבר פשוט ומחויב בתהליכי הטבע. ומאחר שאין ירידת גשמים מחויבת, על פי דרכי הטבע, יש צורך בהתערבות מיוחדת של ההשגחה העליונה בתהליכים הללו - ומכאן הקושי.

ואכן נמצא זאת בניסוח שונה במסכת תענית: "גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ" (תענית ז, ע"א). הוקשו ירידת הגשמים ובריאתו של העולם זו לזו: מה בבריאתו של עולם כתוב 'גבורה', אף בירידת גשמים כתוב בהם 'גבורה'.