ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
"וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ ... וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם... לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" (בראשית ל"ז).
התנהגות בני יעקב, אחי יוסף אל יוסף מזעזעת כל קורא. יוסף עצמו מרגיע את אחיו ואומר להם: "וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱ-לֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (מ"ה, ח). מכירתו של יוסף למצרים הובילה את יוסף לפתור את חלומות פרעה, להציל את ארץ מצרים ולהיות לפליטה גדולה גם לארצות מסביב. זהו חלק ממהלך א-להי מתוכנן שתכליתו להביא לקיום הנאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים - ירידת ישראל למצרים ויציאתם משם.
"וישלחהו מעמק חברון, אמר ר' אחא: הלך להשלים אותה העצה העמוקה שנתן הקב"ה בינו ובין חבר הנאה שהיה קבור בחברון 'ועבדום וענו אותם' (בראשית רבה פ"ד). המהלך הא-להי מתקדם לקראת המטרה גם ללא ידיעת השותפים הפעילים בהגשמתו.
בעת המפגש המרגש של בני יעקב עם יוסף לאחר נתק של 22 שנים, אין זכר בכתוב להתנצלות של האחים בפני יוסף על השלכתו לבור ומכירתו. לאחר מותו של יעקב חוששים האחים לסגירת חשבון על ידי יוסף ואומרים לו:
"אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ ..." (נ', טז-יז).
מדוע לא ביקשו האחים את סליחתו של יוסף לפני כן? ייתכן שהאחים השתכנעו שמעשיהם הם שהביאו להצלת העולם מרעב ולכן אינם צריכים לבקש סליחה.
הרמב"ם (הלכות תשובה ו', ה) משיב לשאלה מדוע נענשו המצרים במכות מצרים הרי הם היו מחויבים לפי ברית בין הבתרים לשעבד את בני ישראל: "וכן המצריים כל אחד ואחד מאותן המצירים והמריעים לישראל אילו לא רצה להרע להם הרשות בידו, שלא גזר על איש ידוע אלא הודיעו שסוף זרעו עתיד להשתעבד בארץ לא להם". תשובתו הברורה של הרמב"ם היא ששותפותו של אדם במהלך א-להי אינה מפקיעה את בחירתו החופשית ואינה מסירה ממנו אחריות להתנהגות ראויה. למרות שמעשיהם של האחים קידמו את מהלך הירידה למצרים, אסור היה להם להתנהג אל אח כפי שהתנהגו ליוסף. עם איחודה של המשפחה היו האחים חייבים לבקש את סליחתו של יוסף. הימנעותם מלדבר על כך ולהתנצל העמידה אותם לאחר מותו של יעקב בחשש לחייהם ובצורך לשים דברים בפי אביהם המנוח (לשנות מפני השלום בלשון חז"ל).
הרמב"ם בהלכות חנוכה (פ"ג) מתאר את משמעות נצחון בני חשמונאי בכך ש"חזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני" וזוהי סיבה להתקנת חג חדש על ידי חז"ל. גם אנו זוכים לחיות בדור בו חזרה מלכות לישראל בארץ ישראל. צעדנו כברת דרך משמעותית מפזורה יהודית גולה בין עמים עד הלום, ועוד דרך רבה לפנינו עד שנזכה למלכות הראויה. המהלך א-להי בו אנו חיים ומתפקדים גם בלא מודע, עלול לבלבל וליצור תחושת פטור מאחריות אישית ואף מבחירה חופשית. הרמב"ם לימדנו שגם כאשר יש גזירה א-להית מפורשת הבחירה החופשית והאחריות האישית של כל פרט אינה מתבטלת. על כל פרט מוטלת החובה לנהוג בדרך הישר והטוב בין אדם למקום ובין אדם לחבירו.
שאלות זהות יסודיות נמצאות היום על סדר היום הציבורי. אם נלמד לסגל לעצמנו כעם את דרך השיח הציבורי ולא את הגישה הדוגלת בנקיטת מעשים חד צדדיים, נחסוך מעצמנו מחלוקות, ניכור ושנאת חינם.
ענג שבת (308)
הרב אורי סדן
73 - שמירת הילדים
74 - יוסף ואחיו, החשמונאים ודורנו
75 - על משפט וכלכלה בפרשת וישב
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
