ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ואכן, התלמידים רקדו ושמחו באותה שנה בשמחת תורה בכל כוחם. באותה שעה בה רקדו התלמידים בבית המדרש, הסתגר החוזה בחדרו וייחד ייחודים להבאת הגאולה. ביקש החוזה מאשתו, שתשמור עליו בפתח החדר שלא יאונה לו כל רע, כי ידע את גודל מפעלו, והבין שיהיו כוחות רוחניים שליליים שירצו להפריע לו.
והנה, שמעה הרבנית קול ילד קטן בוכה ודופק בדלת הבית. מיהרה הרבנית לעבר דלת הבית והזניחה לרגע קט את משמרתה. בדלת הבית לא היה אדם, ולכן שבה הרבנית במהירות לחדרו של החוזה, אך שם גילתה לחרדתה את החוזה נופל דרך החלון. החלון היה גבוה מקומת אדם, אך כאילו יד נעלמה משכה את החוזה והפילתו דרך החלון.
מיד הושבתה השמחה, הריקודים הופסקו בבית המדרש, והמוני החסידים יצאו לחפש את רבם. לאחר שעה ארוכה מצאוהו שוכב פצוע בפינת החצר. נשאוהו התלמידים לחדרו, ובדרך שמעוהו ממלמל את תיקון חצות, תפילת האבלות על חורבן הבית.
בתשעה באב של אותה שנה נפטר החוזה מלובלין.
בסיפור זה נזכר אני בכל שנה ב... עשרה בטבת. מדוע?
בארבעה ימים בשנה אנו מצים ומתאבלים על החורבן – יז' בתמוז, תשעה באב, צום גדליה ועשרה בטבת. לשלושה מתוכם קל לנו ל'התחבר' ולחוש היטיב את אבל החורבן. יז' בתמוז ו – ט' באב הם ימי השיא בתקופת האבל של בין המיצרים, תקופה המוקדשת לאבל החורבן. גם צום גדליה חל בעשרת ימי תשובה, ורצינות התקופה חופפת עליו. אך עשרה בטבת (הקצר שבצומות) מתחבא לו באמצע החורף, ובפועל הוא די 'מפוספס'.
עשרה בטבת הוא היום בו החל מלך בבל את המצור על ירושלים. המתבונן במאורע ישיב לב, שלמעשה בעשרה בטבת עדיין לא אירע כלום. הרי כ – 1150 שנה לפני מצור זה, צר סנחריב מלך אשור על ירושלים, ובלילה אחד מת כל צבאו והמצור התבטל. אם כך, אם יזכו ישראל וישובו בתשובה, יתבטל המצור והכל ישוב אל מקומו לשלום. שונים הדברים בשאר הצומות בהם אירעו חורבנות בפועל – חורבן ירושלים, המקדש וכו'. אם כך – גם מבחינת המאורע, עשרה בטבת קל יותר.
אולם ב'אבודרהם' מצינו התייחסות מעניינת, הנותנת משקל מיוחד דווקא לעשרה בטבת. אומר האבודרהם בשם הגאונים – כולנו יודעים שכשצומות החורבן חלים בשבת נדחים הצומות מפני קדושת השבת. אך אם עשרה בטבת היה חל בשבת, היינו צמים בשבת, מפני שנאמר עליו – "בעצם היום הזה", והוקש בכך ליום הכיפורים שגם עליו נאמר – "בעצם היום הזה", וכשם שיום הכיפורים דוחה את השבת כך עשרה בטבת. (כיום, לפי לוח השנה שלנו, עשרה בטבת לא יוצא בשבת, אך יוצא בערב שבת, ומלבד יום כיפור הוא היחידי שמתענים ומשלימים בו לתוך שבת). ונשאלת השאלה – מדוע דומה עשרה בטבת דומה ליום כיפור?
התשובה נעוצה בהבנת מטרת הצום. לצומות החורבן יש שתי מטרות – אבל על חורבן העבר, וקריאה לפשפש במעשינו ולשוב בתשובה כדי שנזכה לבנות מחדש את המקדש. בנביאים ובפוסקים מופיע שהמטרה השניה היא העיקרית. בעשרה בטבת לא היה חורבן בפועל, אך היה אות מבשר רע. קריאה לישראל לשוב בתשובה. מעתה, יפתחו יושבי ירושלים את חלון ביתם בכל בוקר, יראו את חיילי בבל צרים עליהם, וקוראים להם בעצם נוכחותם – שובו מדרכיכם הרעים, פן תחרב עירכם ומקדשכם. זהו יום שכל כולו קריאה לתשובה. בכך דומה הוא ליום התשובה, יום כיפור, לכן מעמדו דומה.
ומכאן לסיפור בו פתחנו. החוזה מלובלין לימד את תלמידיו, שכל שנה היא מהלך אחד שלם. אם בתחילת השנה נגיע לפסגות רוחניות מתאימות, הרי שבתשעה באב שבסיומה, נזכה לגאולה שלימה. כל שנה יש הזדמנות מחודשת, ואם לא בנינו את השנה נכון, הרי ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", ואנו החרבנו את המקדש של אותה שנה, ועלינו להתאבל בסיומה.
צדקה עשה לנו ה', שבאמצע החורף שתל לנו את עשרה בטבת, תמרור אזהרה המזכיר לנו – עד עכשיו הלילות התארכו, מכאן ואילך הימים ילכו ויתארכו. כשהימים והאור יגיעו לשיאם, תחול תקופת בין המיצרים. אם נזכה, יהיו אלו ימים של אור. בידינו עדיין לתקן, ולזכות להיגאל עוד השנה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













