ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
הפרשנים הפוליטיים הבכירים נוהגים באופן דומה. החוכמה הגדולה אינה לפרש מהלך זה או אחר של פוליטיקאי מכהן, אלא לנבא מי מבין הפוליטיקאים והקצינים הצעירים יהיה ראש הממשלה בעוד 10-15 שנים. (מפורסמת הכתבה בה ניבאו פרשנים פוליטיים על התמודדותם של בנימין נתניהו ואהוד ברק על כס ראש הממשלה, בעת שנתניהו היה 'רק' שגריר באו"ם ואהוד ברק קצין בצבא).
מבחינה זו, להבדיל, הפרשה שלנו היא – 'הדבר הבא'. המפגש בין יהודה ויוסף הוא הסימן המקדים לשתי שושלות ההנהגה בישראל לאורך דורות רבים. בפגישת הפסגה הנוכחית – יהודה הוא רק מנהיג האחים, ויוסף משנה למלך מצרים, אך ממפגש זה השתלשלו ובאו 'שתי המפלגות הגדולות בישראל' – בית רחל ובית לאה, שאול ודוד, שלמה וירבעם בן נבט, מלכות יהודה ומלכות ישראל, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. כבר חז"ל רמזו לכך במדרש רבה – "כי הנה המלכים נועדו... זה יהודה ויוסף... השבטים אמרו: מלכים מדיינים אלו עם אלו, אנו מה אכפת לנו, יפה למלך מדיין עם מלך".
אולם, 'פרשן פוליטי' חד עין במיוחד, שיודע לאתר את תהליכי העומק הסמויים ולגלות את 'הדבר הבא', ישיב לב בפרשה לנקודה נוספת. בפגישת הפסגה עוסקים ב... בנימין. בנימין הוא בן אדם ולא חפץ, אדם בוגר, אב לעשרה ילדים (מו, כא) ובכל זאת – בתורה לא מובאת אף מילה בשמו. האם אין לו מה לומר בדיון החורץ את גורלו?
כבר בפרשת מקץ נאמר על האחים – "ויקחו האנשים את המנחה הזאת, ומשנה כסף... ואת בנימין...". בנימין, כביכול, הוא אחד מרשימת החפצים הנלקחים למצרים. הוא כוכב מרכזי בפרשה, ובכל זאת לא מתבטא בה. המקום היחידי שמספר על פעילותו הוא – "ובנימין בכה על צואריו".
דומה, שתכונת השתיקה והצניעות המיוחדים של רחל ובנימין היא שסללה את דרכו של שבט זה למלכות ולתפקידיו המיוחדים. וכך למדונו חז"ל (מגילה יג:): "בשכר צניעות שהיתה בה ברחל, זכתה ויצא ממנה שאול. ובשכר צניעות שהיה בו בשאול, זכה ויצאת ממנו אסתר.. ומה צניעות היתה בשאול? דכתיב – ואת דבר המלוכה לא הגיד לו...". (בנימין הוא גם הראשון מארבעת הצדיקים, שלא טעמו כלל טעם חטא, ומתו רק בגלל חטא אדם הראשון- ב"ב יז.).
למרבה ההפתעה, המלך הראשון בישראל יצא מבנימין. השתקן עקף את אחיו הגדולים האסרטיביים והמנהיגים. מבית רחל נבחר ראשונה מי שירש את צניעותה, ורק בהמשך הגיע המלך מצאצאי יוסף. למה ומדוע?
בנימין הופך בפרשתנו למתווך ומאחד בין כל חלקי האומה. בזכותו, התאחדו מחדש יוסף ויהודה. ואכן, מבחינה גיאוגרפית נחלת בנימין בארץ ישראל מחברת את נחלת יהודה לנחלת יוסף. ואף בזמן שממלכות יהודה וישראל נפרדות זו מזו בהנהגת ירבעם בן נבט מצאצאי יוסף, שומר שבט בנימין על נאמנות למלכות יהודה, ולפיכך מאז גלות עשרת השבטים – בני בנימין הם מייצגי בית רחל בתוך כלל העם היהודי.
בדרך כלל, למלכות והנהגה זוכה מי שנוטל אחריות ומוביל כיהודה ויוסף, אך יש מקום גם לבנימין אשר בביטולו וצניעותו, לא מחפש את מקומו האישי, ודווקא משום כך יש בכוחו לאחד את כלל האומה, ולהעביר את העם מתקופת השופטים בה כל שבט עמד בפני עצמו לתקופת המלוכה בה התאחדנו לעם.
ואולי – בכך אפשר גם לחבר רעיונית את המחלוקת בשאלת הבעלות על ירושלים. מצאנו שנחלקו התנאים (יומא יב.) – יש אומרים: ירושלים לא התחלקה לשבטים אלא שייכת לכלל העם, ויש אומרים: חולקה בין בנימין ויהודה, כשמקום המקדש שייך לבנימין. וכעת מובן, שחלקו של בנימין המבטל עמו לכלל האומה הוא בעצם חלקו של כלל העם.
ויהי רצון שנלך בדרכו של בנימין, ונזכה לביטול לה' ומכוחו לאחדות אמיתית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
