ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
הפרשנים הפוליטיים הבכירים נוהגים באופן דומה. החוכמה הגדולה אינה לפרש מהלך זה או אחר של פוליטיקאי מכהן, אלא לנבא מי מבין הפוליטיקאים והקצינים הצעירים יהיה ראש הממשלה בעוד 10-15 שנים. (מפורסמת הכתבה בה ניבאו פרשנים פוליטיים על התמודדותם של בנימין נתניהו ואהוד ברק על כס ראש הממשלה, בעת שנתניהו היה 'רק' שגריר באו"ם ואהוד ברק קצין בצבא).
מבחינה זו, להבדיל, הפרשה שלנו היא – 'הדבר הבא'. המפגש בין יהודה ויוסף הוא הסימן המקדים לשתי שושלות ההנהגה בישראל לאורך דורות רבים. בפגישת הפסגה הנוכחית – יהודה הוא רק מנהיג האחים, ויוסף משנה למלך מצרים, אך ממפגש זה השתלשלו ובאו 'שתי המפלגות הגדולות בישראל' – בית רחל ובית לאה, שאול ודוד, שלמה וירבעם בן נבט, מלכות יהודה ומלכות ישראל, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. כבר חז"ל רמזו לכך במדרש רבה – "כי הנה המלכים נועדו... זה יהודה ויוסף... השבטים אמרו: מלכים מדיינים אלו עם אלו, אנו מה אכפת לנו, יפה למלך מדיין עם מלך".
אולם, 'פרשן פוליטי' חד עין במיוחד, שיודע לאתר את תהליכי העומק הסמויים ולגלות את 'הדבר הבא', ישיב לב בפרשה לנקודה נוספת. בפגישת הפסגה עוסקים ב... בנימין. בנימין הוא בן אדם ולא חפץ, אדם בוגר, אב לעשרה ילדים (מו, כא) ובכל זאת – בתורה לא מובאת אף מילה בשמו. האם אין לו מה לומר בדיון החורץ את גורלו?
כבר בפרשת מקץ נאמר על האחים – "ויקחו האנשים את המנחה הזאת, ומשנה כסף... ואת בנימין...". בנימין, כביכול, הוא אחד מרשימת החפצים הנלקחים למצרים. הוא כוכב מרכזי בפרשה, ובכל זאת לא מתבטא בה. המקום היחידי שמספר על פעילותו הוא – "ובנימין בכה על צואריו".
דומה, שתכונת השתיקה והצניעות המיוחדים של רחל ובנימין היא שסללה את דרכו של שבט זה למלכות ולתפקידיו המיוחדים. וכך למדונו חז"ל (מגילה יג:): "בשכר צניעות שהיתה בה ברחל, זכתה ויצא ממנה שאול. ובשכר צניעות שהיה בו בשאול, זכה ויצאת ממנו אסתר.. ומה צניעות היתה בשאול? דכתיב – ואת דבר המלוכה לא הגיד לו...". (בנימין הוא גם הראשון מארבעת הצדיקים, שלא טעמו כלל טעם חטא, ומתו רק בגלל חטא אדם הראשון- ב"ב יז.).
למרבה ההפתעה, המלך הראשון בישראל יצא מבנימין. השתקן עקף את אחיו הגדולים האסרטיביים והמנהיגים. מבית רחל נבחר ראשונה מי שירש את צניעותה, ורק בהמשך הגיע המלך מצאצאי יוסף. למה ומדוע?
בנימין הופך בפרשתנו למתווך ומאחד בין כל חלקי האומה. בזכותו, התאחדו מחדש יוסף ויהודה. ואכן, מבחינה גיאוגרפית נחלת בנימין בארץ ישראל מחברת את נחלת יהודה לנחלת יוסף. ואף בזמן שממלכות יהודה וישראל נפרדות זו מזו בהנהגת ירבעם בן נבט מצאצאי יוסף, שומר שבט בנימין על נאמנות למלכות יהודה, ולפיכך מאז גלות עשרת השבטים – בני בנימין הם מייצגי בית רחל בתוך כלל העם היהודי.
בדרך כלל, למלכות והנהגה זוכה מי שנוטל אחריות ומוביל כיהודה ויוסף, אך יש מקום גם לבנימין אשר בביטולו וצניעותו, לא מחפש את מקומו האישי, ודווקא משום כך יש בכוחו לאחד את כלל האומה, ולהעביר את העם מתקופת השופטים בה כל שבט עמד בפני עצמו לתקופת המלוכה בה התאחדנו לעם.
ואולי – בכך אפשר גם לחבר רעיונית את המחלוקת בשאלת הבעלות על ירושלים. מצאנו שנחלקו התנאים (יומא יב.) – יש אומרים: ירושלים לא התחלקה לשבטים אלא שייכת לכלל העם, ויש אומרים: חולקה בין בנימין ויהודה, כשמקום המקדש שייך לבנימין. וכעת מובן, שחלקו של בנימין המבטל עמו לכלל האומה הוא בעצם חלקו של כלל העם.
ויהי רצון שנלך בדרכו של בנימין, ונזכה לביטול לה' ומכוחו לאחדות אמיתית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
