ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ואכן, התלמידים רקדו ושמחו באותה שנה בשמחת תורה בכל כוחם. באותה שעה בה רקדו התלמידים בבית המדרש, הסתגר החוזה בחדרו וייחד ייחודים להבאת הגאולה. ביקש החוזה מאשתו, שתשמור עליו בפתח החדר שלא יאונה לו כל רע, כי ידע את גודל מפעלו, והבין שיהיו כוחות רוחניים שליליים שירצו להפריע לו.
והנה, שמעה הרבנית קול ילד קטן בוכה ודופק בדלת הבית. מיהרה הרבנית לעבר דלת הבית והזניחה לרגע קט את משמרתה. בדלת הבית לא היה אדם, ולכן שבה הרבנית במהירות לחדרו של החוזה, אך שם גילתה לחרדתה את החוזה נופל דרך החלון. החלון היה גבוה מקומת אדם, אך כאילו יד נעלמה משכה את החוזה והפילתו דרך החלון.
מיד הושבתה השמחה, הריקודים הופסקו בבית המדרש, והמוני החסידים יצאו לחפש את רבם. לאחר שעה ארוכה מצאוהו שוכב פצוע בפינת החצר. נשאוהו התלמידים לחדרו, ובדרך שמעוהו ממלמל את תיקון חצות, תפילת האבלות על חורבן הבית.
בתשעה באב של אותה שנה נפטר החוזה מלובלין.
בסיפור זה נזכר אני בכל שנה ב... עשרה בטבת. מדוע?
בארבעה ימים בשנה אנו מצים ומתאבלים על החורבן – יז' בתמוז, תשעה באב, צום גדליה ועשרה בטבת. לשלושה מתוכם קל לנו ל'התחבר' ולחוש היטיב את אבל החורבן. יז' בתמוז ו – ט' באב הם ימי השיא בתקופת האבל של בין המיצרים, תקופה המוקדשת לאבל החורבן. גם צום גדליה חל בעשרת ימי תשובה, ורצינות התקופה חופפת עליו. אך עשרה בטבת (הקצר שבצומות) מתחבא לו באמצע החורף, ובפועל הוא די 'מפוספס'.
עשרה בטבת הוא היום בו החל מלך בבל את המצור על ירושלים. המתבונן במאורע ישיב לב, שלמעשה בעשרה בטבת עדיין לא אירע כלום. הרי כ – 1150 שנה לפני מצור זה, צר סנחריב מלך אשור על ירושלים, ובלילה אחד מת כל צבאו והמצור התבטל. אם כך, אם יזכו ישראל וישובו בתשובה, יתבטל המצור והכל ישוב אל מקומו לשלום. שונים הדברים בשאר הצומות בהם אירעו חורבנות בפועל – חורבן ירושלים, המקדש וכו'. אם כך – גם מבחינת המאורע, עשרה בטבת קל יותר.
אולם ב'אבודרהם' מצינו התייחסות מעניינת, הנותנת משקל מיוחד דווקא לעשרה בטבת. אומר האבודרהם בשם הגאונים – כולנו יודעים שכשצומות החורבן חלים בשבת נדחים הצומות מפני קדושת השבת. אך אם עשרה בטבת היה חל בשבת, היינו צמים בשבת, מפני שנאמר עליו – "בעצם היום הזה", והוקש בכך ליום הכיפורים שגם עליו נאמר – "בעצם היום הזה", וכשם שיום הכיפורים דוחה את השבת כך עשרה בטבת. (כיום, לפי לוח השנה שלנו, עשרה בטבת לא יוצא בשבת, אך יוצא בערב שבת, ומלבד יום כיפור הוא היחידי שמתענים ומשלימים בו לתוך שבת). ונשאלת השאלה – מדוע דומה עשרה בטבת דומה ליום כיפור?
התשובה נעוצה בהבנת מטרת הצום. לצומות החורבן יש שתי מטרות – אבל על חורבן העבר, וקריאה לפשפש במעשינו ולשוב בתשובה כדי שנזכה לבנות מחדש את המקדש. בנביאים ובפוסקים מופיע שהמטרה השניה היא העיקרית. בעשרה בטבת לא היה חורבן בפועל, אך היה אות מבשר רע. קריאה לישראל לשוב בתשובה. מעתה, יפתחו יושבי ירושלים את חלון ביתם בכל בוקר, יראו את חיילי בבל צרים עליהם, וקוראים להם בעצם נוכחותם – שובו מדרכיכם הרעים, פן תחרב עירכם ומקדשכם. זהו יום שכל כולו קריאה לתשובה. בכך דומה הוא ליום התשובה, יום כיפור, לכן מעמדו דומה.
ומכאן לסיפור בו פתחנו. החוזה מלובלין לימד את תלמידיו, שכל שנה היא מהלך אחד שלם. אם בתחילת השנה נגיע לפסגות רוחניות מתאימות, הרי שבתשעה באב שבסיומה, נזכה לגאולה שלימה. כל שנה יש הזדמנות מחודשת, ואם לא בנינו את השנה נכון, הרי ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", ואנו החרבנו את המקדש של אותה שנה, ועלינו להתאבל בסיומה.
צדקה עשה לנו ה', שבאמצע החורף שתל לנו את עשרה בטבת, תמרור אזהרה המזכיר לנו – עד עכשיו הלילות התארכו, מכאן ואילך הימים ילכו ויתארכו. כשהימים והאור יגיעו לשיאם, תחול תקופת בין המיצרים. אם נזכה, יהיו אלו ימים של אור. בידינו עדיין לתקן, ולזכות להיגאל עוד השנה.
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
עבודת ה' ליום העצמאות
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רמב"ם וכוזרי
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
