ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מפקד אוכלוסין
- המפקד בהלכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַ-ה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַ-ה'" (שמות ל' יב-יג).
רש"י במקום מעיר, "כשתחפוץ לקבל סכום מניינם לדעת כמה הם, אל תמנם לגלגולת, אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם". מדייק ה"שפתי חכמים" בשם הרא"מ "והא דנקט רש"י לשון שלילה - אל תמנם לגלגולת ולא נקט לשון חיוב... לומר - לא שהוא מצוה למנותם כדי שיעשו האדנים, אלא תחבולה שלא ישלוט בהם עין הרע והוא הדין על ידי דבר אחר חוץ מחצאי שקלים יכול היה למנותם...". כוונתו נראית ברורה, שעיקר הקפדת התורה על אינה אלא על מניין לגולגלותם, ועל כן כל שמונה על ידי דבר אחר הרי זה מותר. זו גם דעת רב אחאי גאון (כנראה) בשאילתות על פרשת כי תשא (סד) וז"ל: "דמחייבין דבית ישראל למעבד מצוות שקלים שנאמר "כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם...ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם". הנצי"ב בפירושו "העמק שאלה" מקשה, והלא היה צריך "בעל השאילתות" לצטט את הפסוק הבא "זה יתנו, כל העובר..." שממנו למדו הפוסקים את החיוב למצוות "מחצית השקל" לדורות ומדייק הנצי"ב מכאן שלדעת "בעל השאילתות" פירוש הפסוק הוא כך "בשעה שיתנו צריכים להיזהר שלא יהיה נגף... וטוב שיתנו בשעת המנין להינצל מן הנגף...". מכאן מפורש שלדעתו אין איסור במפקד אלא במנין לגולגלותם ולא על מנין באופן אחר (עמוד הימיני שם סע' ב).
אלא שעל פירוש זה קשה מאוד מהסוגיא שהבאנו ממסכת יומא (דף כב ע"ב). שם הסוגיא מביאה כמקור שאסור למנות את ישראל את מעשהו של שאול המלך שמנה את ישראל באמצעות טלאים לפני מלחמתו בעמלק. לכאורה הסוגיא מתעלמת מפסוקים מפורשים בפרשת "כי תשא" ומעדיפה על פניהם "דברי קבלה" ?! ועוד קשה שעיון בדברי הרא"ם עצמם (ולא כפי שהם מובאים ב"שפתי חכמים") מגלים שדעת רש"י שונה. וז"ל הרא"ם:
"ומה שהאריך (רש"י) לומר אל תמנם לגלגלת בשלילה... הוא כדי להודיע שכוונת הכתוב בקבלת מנינם על פי מניין חצאי השקלים, אינו אלא שלא... תשלוט בהם עין הרעה... והוא הדין על ידי דבר אחר חוץ מחצאי שקלים, אלא מפני שעל ידי חצאי שקלים יעשו מהם אדנים, ואגב חדא תרתי".
המפקד בהלכה (13)
הרב יוסף כרמל
1 - המקור ההלכתי (חלק א')
2 - צדדים בדעתו של רש"י (חלק ב')
3 - מפקדי דוד (חלק ג')
טען עוד
המהרש"א (בחידושיו על מסכת יומא כב ע"ב) מתרץ "...דאיכא לפרושי דלקח מהם חצאי שקלים לכפרה על שחטאו בעגל, כמו שכתוב שם "לכפר על נפשותיכם" ולהגן בכך עליהם שלא יהיה בהם נגף...". מדייק מכאן מו"ר כי אכן יש הבדל בין הציווי לשעה והציווי לדורות. בתחילת פרשת כי תשא התורה מתייחסת לציווי שהיה באותו הדור שבו הותר המניין רק באמצעות מחצית השקל כיון שנזקקו לכפרה על חטא העגל (כהסבר המהרש"א), אבל לדורות הותר המניין באמצעות כל דבר. את זה באו הפסוקים בספר שמואל וספר הושע לגלות, כי ללא פסוקים אלה, היינו מעלים בדעתנו כי האיסור לספור ולמנות היה רק לשעה ולדורות מותר בכל צורה. לפי פירוש זה מדויקים דברי רש"י על הפסוק "לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם" (שמות ל' טו) "שלא תנגפו על ידי המנין", באותה שעה דווקא. אם כן, מסקנתנו מדברי הרא"ם בדעת רש"י היא, שבפרשת כי תשא נצטוו בני ישראל לערוך את המניין דווקא באמצעות מחצית השקל, אבל לדורות הותר המניין תוך כדי שימוש בכל אמצעי.
נזכיר כאן כי לפני כמאתיים שנה עם הגיעם של תלמידי הגר"א ארצה בראשות רבי ישראל משקלוב, בעל "פאת השולחן" התקיים דיון הלכתי בעקבות עריכת מפקד אוכלוסין זוטא. ר' צבי הרש לערען המנכ"ל הנמרץ של הפאקו"מ (פקידים ואמרכלים) באמסטרדם, ערך רשימה של מקבלי ההקצבות, והשאלה הגיעה לשולחנו של ה"חתם סופר" שנתבקש להכריע אם הדבר מותר, ומסקנתו הייתה להיתר. עיין שו"ת "חתם סופר" (קובץ תשובות תשו' ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
