"הריני מוחל וסולח לכל בר ישראל שחטא כנגדי, בין איש בין אשה קטן או גדול, ואני סולח לו אפילו פגע בי בגופי או בממוני בכל צורה שהיא, או חרף וגידף אותי או דבר עלי לשון הרע, או הוציא עלי שם רע, או כינה אותי בשם רע, או העליב אותי ביני לבינו, או בפני אנשים, או התכבד בקלוני בפני אנשים. כלל הדברים, אפילו עשה לי כל העבירות שבעולם, אפילו הכי הנני סולח לו מחילה גמורה מלב שלם, בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים, חוץ ממי שהוא חייב לי כסף, ויש לו במה לשלם ולא משלם, לזה איני סולח"
(תורגם מערבית לעברית מספר קרבן מנחה פרק מ"ד סי' ע"ב, להרב החסיד רבינו ברוך אסבאג זלה"ה).