ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
- ספריה
- הלכות חגים
- יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
פריחה בת אסתר
תרנגולי כפרות
א. נוהגים לעשות כפרות עם תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית גדולים וקטנים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית. ולאשה מעוברת לוקחים תרנגולת אחת בשבילה, ועוד תרנגול ותרנגולת לעובר כשאין ידוע אם הוא זכר או נקבה (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק ה).
ב. מי שאין ידו משגת יכול לקחת לאשה מעוברת רק תרנגול ותרנגולת. ואם אין ידו משגת גם זה, אפשר ליקח תרנגול אחד ותרנגולת אחת לכל בני הבית. ואם אין לו או שלא מוצא מי שישחט לו כדין, או שקשה לנקות את העופות ולמולחם כדין, יכול לעשות "כפרות" על כסף שערכו כערך התרנגולים. אבל לא יקח תורים ובני יונה שהם ראויין להקרבה ויהא נראה כאילו מקדיש קדשים בחוץ, וכן יזהר שלא לומר פסוקים כגון "יושבי חושך וכו'" (עיין שו"ע תרה. כה"ח שם ס"ק ח).
ג. טוב ליקח תרנגולים לבנים, שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו" (ישעיה א יח) אך לא יחזר אחריהם יותר מדי (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק כד).
ד. הנוהג לעשות כפרות בתרנגולים ורוצה לשנות ממנהגו ולעשות כפרות בכסף, צריך לעשות "התרת נדרים".
זמן הכפרות
ה. הזמן הטוב לכפרות הוא בערב יום הכיפורים באשמורת הבוקר שהיא עת רחמים ורצון, אמנם אם יש חשש שבשעה זו יתרבו האנשים והשוחט לא ישחט כראוי בבדיקת סכין וכדו', לא ישחט בשעה זו, שלא יצא שכרו בהפסדו אלא ישחט בכל יום אחר מעשרת ימי תשובה (בא"ח וילך ב. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' א).
ו. אם אין שוחט מומחה או שאין לאשה פנאי לנקות ולהכשיר את העוף כדין בשרייה, מליחה והדחה, מוטב שלא יכנסו לספקות בערב יום הכיפורים ויעשו כפרה בכסף (אחרונים).
ז. כששוחטים בלילה צריך להקפיד לשחוט במקום מואר כדי שהשוחט ישחוט כראוי. ויקפיד לשחוט אצל שוחט שהוא ירא שמים, ושיבדוק סכינו היטב קודם שחיטה ואחריה, כדי שיראה שהעופות נשחטו כראוי (בא"ח וילך ג).
ח. טוב שתהא השחיטה תיכף לאחר סיבוב ה"כפרות", וישתדל האדם ששוחטים עליו לכסות את הדם בברכה (עיין בא"ח וילך ג. כה"ח תרה ס"ק יא).
סדר הקפת הכפרות
ט. לוקחים את העוף ומסובבים אותו מעל הראש ואומרים את הנוסח שבמחזור. ואם מישהו מבני הבית לא נמצא אפשר להקיף מעל אחד החפצים האישיים שלו. וכן יעשו אם אחד הילדים מפחד מסיבוב הכפרות (כה"ח שם ס"ק ג).
י. כשעושה כפרות לעצמו ולבני ביתו, יעשה לעצמו תחילה ואחר כך לאחרים, כדרך שנאמר בכהן הגדול ביום הכיפורים שמכפר בעד עצמו וביתו תחילה ואחר כך בעד כל ישראל (כה"ח שם ס"ק טז).
יא. העושה כפרות בכסף, יאמר "זה חליפתי תמורתי כפרתי (ר"ת חת"ך שהוא שם קדוש ולא יאמרו בפיו, רק יהרהר בו) זה הכסף ילך לצדקה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום" ויאמר כן ג' פעמים. ואם עושה כפרה לאחרים יאמר "זה חליפתכם תמורתכם כפרתכם וכו'" וישנה את הנוסח לפי מי שעושה בשבילו כפרות. ויתן את הכסף מיד לצדקה (כה"ח תרה ס"ק יא).
מה עושים עם העופות
יב. יש נוהגים ליתן את עופות ה"כפרות" לעניים, אבל יותר טוב לפדות את הכפרות בממון וליתן את הממון לעניים (כה"ח תרה ס"ק כז ועיין שו"ע ס"ע א ברמ"א).
יג. נוהגים לזרוק את בני המעים של העופות (עיין רמ"א תר"ה א' ובמפרשים שם).
יד. אם נמצא התרנגול טרף, כדאי ליקח אחר במקומו אך אין חיוב בדבר. ואת מחיר העוף יתן לעניים. אמנם אם לא נשחט כראוי ונתנבל צריך לקחת עוף אחר כיוון שלא נתקיימה בו השחיטה (שו"ת תורה לשמה סי' קנה. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' יג).
כיסוי הדם
טו. יכין בעל הבית חול או עפר לפני השחיטה שלתוכו ישחט השוחט, וּהנחהּ זו היא התחלת המצווה של כיסוי הדם כיוון שצריך להיות עפר מתחת לדם ועפר מעליו. ואחר השחיטה ישתדל אדם לקיים מצוות כיסוי דם בברכה בשעה זו של כפרות. ויקח בידו עפר (לא ברגלו). ולפני שיכסה את הדם יברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם בֶּעָפָר" (כה"ח תרה ס"ק טו בא"ח וילך ג).
טז. יכול כל אחד מבני הבית לברך לכסות בעצמו את הדם של העוף שנשחט בשבילו (עיין כה"ח שם. בא"ח וילך ג).
תשובה בכפרות
יז. בשעת הכפרות לא יחשוב האדם שזוהי כפרתו ממש, אלא יחשוב כי מה שעושין בעוף הזה ראוי לבוא עליו בעוונותיו, והם ארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג וחנק. ויחשוב בליבו :
כששוחטים את העוף הרי זה כמו הרג.
ותפישה בצוארו, כחנק.
וכשזורקים את העוף לארץ, הרי זה כסקילה
ובישול וצלייה באש, ה"ז כשריפה. (קיצור השל"ה מסכת יומא. כה"ח שם ס"ק י).
וכן יהרהר בתשובה בשעה שעושה כפרות בכסף כשמסובב את הכסף מעל לראש. והקב"ה ברחמיו יקבל תשובתו.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

ללמוד להתייחס

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה המשמעות הנחת תפילין?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















