ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
אחד ההבדלים העקרוניים בין מלך לאדם רגיל הוא הרשות והסמכות ליטול נפשות ולקבל החלטות בתחום זה (זה נכון לאו דווקא בהקשר בטחוני, גם החלטה על הכללת תרופה או אי הכללה בסל הבריאות היא החלטה בדיני נפשות). מלך רשאי לדון למוות מי שמורד במלכות ולהוציא למלחמה את חייליו למרות המחיר הברור בנפשות. כל אדם אחר אסור לו ליטול נפשות וגם סנהדרין של עשרים ושלשה דיינים מוגבלת מאוד בדיני נפשות. לכן, אין זה פלא כי נסיכים שמיהרו אל כס השלטון הרשו לעצמם לדון דיני נפשות כמי שכבר נתמנו למלכות. מי שנהג כך שילם על כך בהדחה מהמועמדות.
בפרשתנו, יעקב מבקר קשות את התנהגותם של שמעון ולוי. וז"ל הכתוב:
"שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" (בראשית מ"ט ה-ו)
חז"ל דורשים את הביטוי "וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" בהקשר ליחסם של האחים ליוסף אחיהם הצעיר, בכור בניה של רחל. וז"ל המדרש: "זה יוסף, שנאמר ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא (בראשית לז יט), אלו שמעון ולוי שנקראו אחים" (פסיקתא זוטרתא [לקח טוב] בראשית פרק מט סימן ו).
בדרך זו גם צעד רש"י וז"ל: "רצו לעקור את יוסף שנקרא שור, שנאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו. לכרות גידי השוק, לשון (יהושע יא ו) את סוסיהם תעקר".
שמעון ולוי אומנם רק הציעו להרג את יוסף ולא הרגו אותו בפועל, אבל עצם העלאת הרעיון "בִרְצֹנָם", משמעותה ראובן הודח ואנחנו אלה הרשאים כבר להנהיג ולקבל החלטות שכאלה, כבר פסלה אותם להנהגה. אי הסכמתם לקבל עליהם, את החלטת יעקב כי יוסף הוא המנהיג הבא, באה לידי ביטוי בהצעתם להטיל עונש מוות על יוסף.
בביתו של דוד, אבשלום רואה את עצמו כמי שהשלטון מגיע דווקא לו. הוא נוהג מנהגי וטכסיסי מלוכה עוד בחיי אביו. לכן, טומן הוא פח לאמנון אחיו הגדול: "בכור הבכורות", באמצעות ידידו ה"חכם להרע" יונדב וגורם לו להפסיד את המלכות (הוכחות לכך ניתן למצא במאמרי "שתי כתנות פסים" המעוניינים יוכלו לקבלו באמצעות פניה לכתובת [email protected] ( .
כך לדעתו, נפתחת הדרך לפניו אל כס המלכות. הוא איננו מסתפק בכך והוא מרשה לעצמו גם להטיל עונש מוות על אמנון. כמובן שהתוצאה הייתה הפוכה. אבשלום הפסיד את מעמדו.
שמעון ולוי לא הרגו את יוסף ולכן נשארו בתוך מסגרת האחווה, אבשלום לעומתם נדחה לגמרי ונכרת מן העולם "כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן" (שמואל ב י"ח יח).
הבה נתפלל כי מיועדים לשלטון או כאלה שכבר זכו בו ינהגו משנה זהירות בקבלת החלטות בענייני נפשות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













