ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
אחד ההבדלים העקרוניים בין מלך לאדם רגיל הוא הרשות והסמכות ליטול נפשות ולקבל החלטות בתחום זה (זה נכון לאו דווקא בהקשר בטחוני, גם החלטה על הכללת תרופה או אי הכללה בסל הבריאות היא החלטה בדיני נפשות). מלך רשאי לדון למוות מי שמורד במלכות ולהוציא למלחמה את חייליו למרות המחיר הברור בנפשות. כל אדם אחר אסור לו ליטול נפשות וגם סנהדרין של עשרים ושלשה דיינים מוגבלת מאוד בדיני נפשות. לכן, אין זה פלא כי נסיכים שמיהרו אל כס השלטון הרשו לעצמם לדון דיני נפשות כמי שכבר נתמנו למלכות. מי שנהג כך שילם על כך בהדחה מהמועמדות.
בפרשתנו, יעקב מבקר קשות את התנהגותם של שמעון ולוי. וז"ל הכתוב:
"שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" (בראשית מ"ט ה-ו)
חז"ל דורשים את הביטוי "וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" בהקשר ליחסם של האחים ליוסף אחיהם הצעיר, בכור בניה של רחל. וז"ל המדרש: "זה יוסף, שנאמר ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא (בראשית לז יט), אלו שמעון ולוי שנקראו אחים" (פסיקתא זוטרתא [לקח טוב] בראשית פרק מט סימן ו).
בדרך זו גם צעד רש"י וז"ל: "רצו לעקור את יוסף שנקרא שור, שנאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו. לכרות גידי השוק, לשון (יהושע יא ו) את סוסיהם תעקר".
שמעון ולוי אומנם רק הציעו להרג את יוסף ולא הרגו אותו בפועל, אבל עצם העלאת הרעיון "בִרְצֹנָם", משמעותה ראובן הודח ואנחנו אלה הרשאים כבר להנהיג ולקבל החלטות שכאלה, כבר פסלה אותם להנהגה. אי הסכמתם לקבל עליהם, את החלטת יעקב כי יוסף הוא המנהיג הבא, באה לידי ביטוי בהצעתם להטיל עונש מוות על יוסף.
בביתו של דוד, אבשלום רואה את עצמו כמי שהשלטון מגיע דווקא לו. הוא נוהג מנהגי וטכסיסי מלוכה עוד בחיי אביו. לכן, טומן הוא פח לאמנון אחיו הגדול: "בכור הבכורות", באמצעות ידידו ה"חכם להרע" יונדב וגורם לו להפסיד את המלכות (הוכחות לכך ניתן למצא במאמרי "שתי כתנות פסים" המעוניינים יוכלו לקבלו באמצעות פניה לכתובת [email protected] ( .
כך לדעתו, נפתחת הדרך לפניו אל כס המלכות. הוא איננו מסתפק בכך והוא מרשה לעצמו גם להטיל עונש מוות על אמנון. כמובן שהתוצאה הייתה הפוכה. אבשלום הפסיד את מעמדו.
שמעון ולוי לא הרגו את יוסף ולכן נשארו בתוך מסגרת האחווה, אבשלום לעומתם נדחה לגמרי ונכרת מן העולם "כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן" (שמואל ב י"ח יח).
הבה נתפלל כי מיועדים לשלטון או כאלה שכבר זכו בו ינהגו משנה זהירות בקבלת החלטות בענייני נפשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
