ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(השבוע הגיע נושא זה לשיא חדש, או יותר נכון נקודת שפל, כאשר התפרסמה באינטרנט עצומה שקראה לא להתגייס לצה"ל, עד שיתוקן נושא זה לשביעות רצונם של החותמים. עצומה זו נופחה מעל ומעבר למימדיה האמיתיים על ידי אמצעי התקשורת. ראוי שגם נקודה זו תילקח בחשבון).
רמזים בכתובים לניסיונותיהם של בני אפרים להעלות את העם ממצרים ולהחזירו לארץ ישראל-נחלת האבות, מצויים בשני מקומות:
הראשון, בספר דברי הימים א':
"וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ: וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם: וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ: וַיָּבֹא אֶל אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בְּרִיעָה כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ: וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה וַתִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה" (ז' כ-כד).
השני, בספר תהילים:
"בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב: לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת" (ע"ח ט-י).
מובא בפסיקתא דרב כהנא: "כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה (שמות יג: יז). ומי היו, רבנין אמרין בני אפרים ובני שותלח היו, על שטעו את הקץ שמנים שנה נפל מהם מאה ושמנים אלף, הד"ה דכתיב בני אפרים נשקי רמי קשת הפכו ביום קרב (תהלים עח: ט)". (פיסקא יא - ויהי בשלח).
ובמכילתא דרבי ישמעאל: "ד"א כי אמר אלהים זו מלחמת בני אפרים שנאמר ובני אפרים שותלח וברד בנו והרגום אנשי גת וכתיב בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב, מפני מה שלא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת עברו על הקץ ועל השבועה" (מסכתא דויהי פתיחתא פרשת בשלח).
ברור מתוך הפסוקים בדברי הימים, כי בני אפרים חיבבו את ארץ ישראל ובנו בה ערים, גם אחרי הירידה של יעקב ובניו מצרימה. מעמדו של אפרים כנסיך, בנו של המשנה למלך, איפשר לו גם הפעלת יחידות צבאיות לצורך כך. הרצון לגאול את העם ולהביאו למעמדו הרוחני העליון בארץ הקודש, כמה שרחוק יותר מטומאת ארץ מצרים, בוודאי עמד בבסיס פעולותיהם. דא עקא גם פעולות אלה מכונות בכתוב: "לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת". והמדרש מפרש: "עברו על הקץ ועל השבועה". חוסר הסבלנות ואי היכולת לחכות היו בעוכרם.
החולמים על צבא הגנה לישראל, שיממש את החזון של: "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" (דברים כ"ג טו) בשיא הדרו ותפארתו, בהחלט ראויים לכל שבח. לצערנו הרב, מי שמנסה ליישם זאת בדרכים של הפגנת כח ממהר את הקץ, גורם לתגובות נגד חריפות ומאבד את היכולת להמשיך ולהשפיע על העם בדרכי נעם, לאט אבל לעומק. גם מהתחלת פרשת בשלח אנו לומדים שאין לפחד מדרך ארוכה. התניית הזכות והחובה של השירות בצה"ל בקבלת דרך כל שהיא, נזקה מרובה ויש להתרחק ממנה מאוד מאוד.
נסיים בתפילה כי נזכה כולנו לעבוד את הקב"ה בצניעות ובסבלנות
עד לגאולה שלמה במהרה בימנו אמן.

עשרה בטבת - התחלת ההתחלות

מה המשמעות הנחת תפילין?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?

דיני קדימה בברכות

הלכות שטיפת כלים בשבת

להתיחס בכבוד

מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?

שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















