ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
בניהו בן יהוידע היה האיש שהוציא לפועל את צוואתו של דוד המלך, ונזכר גם בהפטרת פרשת חיי שרה כמי שתמך בשלמה בן בת שבע, יחד עם נתן הנביא.
נבאר את כינויו ונדגיש את ההבדל בין הראשונים, שנקטו בדרך הפשט, לאלה שצעדו בדרך הדרש, אלו ואלו דברי אלקים חיים. כשבחר הפוסק רבי יוסף חיים את שמות ספריו, בוודאי העדיף את דרך הדרש.
* בֶּן אִישׁ חַיִל - יונתן תירגם פעמים רבות כמנהגו, את הביטוי על דרך הדרש: "וּבְנָיָהוּ בַר יְהוֹיָדָע בַּר גְבַר דָחֵיל חֶטְאִין", על מעלתו הרוחנית של בניהו שהיה איש ירא חטא. בדרך זו הוסיף גם האברבנאל "ומה שכתוב 'חי' דרשו בו שהיה צדיק גמור וצדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים לעומתם, ר"י קרא (ובעקבותיו רלב"ג פירש: "'חי' כתיב ו'חַיִל' קרי, ופתרונו: אדם איש חיל", כלומר, שהפסוק עוסק בגבורתו הפיזית של בניהו.
* רַב פְּעָלִים - יונתן תירגם (ובעקבותיו רד"ק) ופירש, בעל פעלים ומעשים (טובים-צדיק). לעומתו ר"י קרא פירש (ובעקבותיו רלב"ג): "שפעל ועשה גבורות הרבה, שמן הגיבורים שמספר גבורתם למעלה מכל אחד ואחד, לא סיפר מהם כי אם גבורה אחת, ומזה מספר הכתוב ארבעה".
* מִקַּבְצְאֵל - ר"י קרא פירש על דרך הפשט: "שם עירו: קבצאל, (עיינו יהושע טו, כא)". חז"ל דרשו ש"רבה פעלים וקבץ לתורה" (ברכות יח, ע"א).
* הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב - יונתן תירגם: "הוּא קְטַל יַת תְּרֵין רַבְרְבֵי מוֹאָב". כלומר, הוא הרג שני גיבורים-מנהיגים של ממלכת מואב. ר"י קרא הוסיף על דרך הפשט: "פתרונו: הוּא הִכָּה שְׁנֵי ארמֹנות, כי 'ארמון' יליץ בלשון הקדש בשלֹש לשונות: היכל וארמון ואֲרִאֵל, ופתרונו: הכה את האנשים שבהם". קרוב לזה ביאר רלב"ג: "הנה המגדל החזק יקרא 'אריאל'. והרצון בו שהוא הכה אנשי המגדלים החזקים ההם שהיו במואב. והמלה מורכבת מ'ארי' ומ'אל', וענינו ארי תקיף כי הארי הוא רב הגבורה, ואפשר גם כן שהיה בהם צורת אריה להורות על התוקף והחוזק". לעומתם רש"י הביא על דרך הדרש: "ורבותינו אמרו 'שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני' (ברכות יח, ע"ב)". דבריו מבוססים על הפסוק בישעיהו (כט, א): "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד...", ודברי המשנה (מידות ד, ז): "וההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי שנאמר (ישעיהו כט, א) 'הוֹי אֲרִיאֵל ... קִרְיַת חָנָה דָוִד', מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו".
* וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג - הראשונים כולם פירשו ביטוי זה על דרך הפשט. יונתן תירגם מילולית, ר"י קרא פירש: "בעת שיעצים הקור, שאין גיבור אחר יכול ליכנס בו מפני הקרה, וזה ירד לתוכו והכהו". רד"ק הוסיף: "אמרו, כי האריה ביום צנה ושלג נוספת גבורתו". רלב"ג (ואברבנאל בעקבותיו) ביאר: "אמר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג להורות על רוב גבורתו, שעם היות כֹחו (של בניהו) אז חלוש מצד תגבורת הקור, והיה ג"כ בְּתוֹךְ הַבּוֹר, ששם ישלוט הקור יותר לקרירות המקום ההוא, ולא היו לו ולאריה מנוס שלא ישחית האחד את האחר, עם כל זה יָרַד בניהו בן יהוידע הכהן הגדול, ולא ירא שיזיקהו הארי בירידתו שם, והכה הָאֲרִי לרוב גבורתו".
* וְהוּא הִכָּה אֶת אִישׁ מִצְרִי אִישׁ מַרְאֶה - יונתן תירגם מילולית על דרך הפשט ור"י קרא הוסיף: "מראהו כגיבור". הרד"ק ביאר: "(לפי הכתיב) 'אשר מראה' כתוב, רוצה לומר: 'אִישׁ מִצְרִי אשר היה לו מראה גדול'. ו(לפי ה)קרי אִישׁ מַרְאֶה – כמשמעו. ובדברי הימים 'אִישׁ מִדָּה' והענין אחד. כי 'אִישׁ מִדָּה' רוצה לומר מדה גדולה, כמו 'אַנְשֵׁי מִדּוֹת' (בדברי המרגלים, במדבר יג, לב) ואִישׁ מַרְאֶה רוצה לומר: בעל פרצוף גדול". הוסיף המיוחס לרש"י: "אִישׁ מִדָּה – (להבדילו מ)שאר בני אדם (שאותם) אין צריך למדוד, כי אם מאומד יכול לידע".
הבאנו בדברינו דוגמא ליחס בין הפשט והדרש, המשלימים זה את זה.
פעילותו ההלכתית בעולם הפשט, של הרב יוסף חיים זצ"ל, מקבלת גם משמעות נוספת על ידי בחירת שמות ספריו, על פי משמעותם בדרש. הבה נתפלל כי עולמנו הרוחני יהיה עשיר הן מבחינת הבנת הפשט והן מבחינת משמעות הדרש.
(מתוך הספר "צפנת שמואל – מלכות דוד", שיצא לאור בקרוב, בע"ה)
איך ללמוד אמונה?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
חידוש כוחות העולם
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
