ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בפרשת השבוע שלנו, בתו של פרעה היא זו שממלאת את התפקיד הלא מודע הזה בהיסטוריה היהודית ובתרבות העולם. היא יורדת אל הנילוס עם אמותיה, מבחינה בתיבה קטנה ששטה על המים ובתוכה תינוק. היא מושיטה אליה יד לפני שהתנינים יספיקו להגיע אליה. אז היא רואה בתוכה תינוק בוכה, ועל אף שהתינוק בא משפחה עברייה, היא חסה עליו, משיגה לי מינקת ולבסוף אף מביאה אותו אל ביתה, לארמון פרעה, שבו היא מגדלת אותו כבנה.
מתוך רצף האירועים המוזר והבלתי סביר הזה צומח משה הגדול שאחר-כך מנהיג את העבדים העבריים ומוציא אותם מעבדות מצרים אל התורה, הנצח וההתגלות בהר סיני. אף שברור שהקב"ה הוא זה שאחראי לכל התרחישים האנושיים שקורים, נדמה שבני אדם שבוחרים את הדרך, שמקבלים החלטות ומתנהגים בהתאם להחלטות האלה הם אלה שמניעים את הסיפור. אין שום דבר שמכריח את בת פרעה לרחם על תינוק יהודי חסר ישע שנמצא בסכנה. זאת החלטה שלה, וההחלטה הזאת מאפשרת לגורל האנושות לקבל תפנית חיובית.
המסורת היהודית מספרת שבתו זו של פרעה נקראה בתיה, בת-יה, בתו של האל, כביכול. היא מונצחת בעובדה ששמה ניתן לאינספור נשים יהודיות במשך אלפי שנות הקיום היהודי. המנהג שקיים עד ימינו לקרוא לנשים יהודיות על שמה הוא ביטוי להכרת התודה שלנו על המעשה מציל החיים שלה ועל חמלתה. התלמוד מספר לנו שהתיבה ששטה על היאור הייתה מחוץ להישג ידה של בתיה, לכאורה, ובכל זאת היא הושיטה יד כדי להביא אותה אליה. כשבני אדם עושים כל מה שהם יכולים למען מטרה נעלה או מעשה טוב, פעמים רבות מסייעים להם משמים, ולכן היד שלה התארכה מספיק כדי למשוך את התיבה אליה ולהציל את התינוק. שוב, השילוב הכמעט מיסטי הזה בין ההחלטה של האדם להדרכה משמים הוא זה שאחראי לדחיפת הסיפור של האנושות קדימה.
התורה מדגישה שלא די בכך שבתיה הצילה את התינוק ממוות באופן זמני אלא שהיא גם המשיכה להגן על הילד ועל רווחתו כמיטב יכולתה, עד כדי כך שהיא גידלה אותו כבנה בארמון המלכות של פרעה. פעמים רבות אנחנו עושים מעשים רחומים וטובים, אבל רק באופן חלקי, בלי להמשיך בהם עד תום. התלמוד מלמד אותנו ש"המתחיל במצווה אומרים לו גמור". בתיה זוכה לחיי נצח עם כל עם ישראל על המעשה הטוב שעשתה מרצונה עד תום, מעשה של חמלה ורחמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
