ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
ויכוח זה רלבנטי לא רק למפלגות, אלא גם למוסדות אחרים בציונות הדתית שמתחבטים בשאלת שיתוף החברים בבחירת ההנהגה. ככלל, דומה שנכון לומר שרוב המוסדות והארגונים של הציונות הדתית אינם בוחרים את ההנהגה באופן דמוקרטי, מסיבות שונות. במסגרת זו אבחן את הסוגיה על פי ההלכה.
מנהיגות הקהילות בגולה
המקבילה ההלכתית לסוגיה זו היא טובי העיר. הכוונה לאלה שנבחרו לנהל את ענייני הקהילה. כבר כעת חשוב לציין, שקהילות ישראל בגולה הנהיגו משטר בעל מאפיינים דמוקרטיים משמעותיים מזה אלף שנה. שנים רבות לפני המהפכה המהוללת באנגליה והמהפכה הצרפתית.
סמכותם של בני העיר, לקבל החלטות מחייבות מוזכרת כבר בתוספתא (תוספתא מסכת בבא מציעא פרק יא, הלכה כג; הובאה בגמרא בבא בתרא ח, ב): "כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה ונביאים ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלין רשאין לעשות קיצתן".
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
161 - טענת מום בדירה שכורה
162 - בזכות הפריימריז
163 - הוצאות משפט חלק א'
טען עוד
הוראה זו הובאה על ידי פוסקי ההלכה בגלויות השונות: הרי"ף (ברכות מג, א), ראבי"ה (ברכות, קמו) ורבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה, נתיב ב, חלק ה). בהמשך לכך פסקו הראשונים שלמנהיגי ציבור שנבחרו שלא מדעת הציבור אין סמכות (שו"ת הרשב"א ה, רמה): "עוד שאלת אנשים העושים שררה על הצבור שלא מדעת הקהל, ובלא מינויים... הודיעני: אם יש כח בהם להכריח להקל מעצמם, או לא? ...תשובה: ...אם אינם ממונים ראשים על העם, אין באסיפה להחרים, אלא א"כ יסכימו עמהם רוב הצבור, והתלמידי חכמים שבעיר, ואפילו יהיה אותו החרם לגדר ולתיקון, שאין הרוב משועבדים למיעוט". או באופן חיובי כפי שכתב הרא"ש (שו"ת הרא"ש ו, כא): "שבכל דבר שהקהל, או טובי העיר שנתמנו מדעת הקהל, מסכימים, אין צריך קנין ולא שטר, אלא דבריהם ככתובין וכמסורין דמו".
מנהיגות פוליטית בישראל
עם הקמת המדינה עסקו בשאלה זו גדולי הפוסקים. מן העבר האחד, התגבשה גישת "דעת תורה" על פיה שאלות פוליטיות, ובכלל זה הרכבת הרשימות לכנסת צריכה להיעשות על ידי גדולי התורה.
מן העבר השני, התגבשה הגישה הדמוקרטית, בעקבות הראי"ה קוק (ראו אגרות הראי"ה א, תשכו), אשר הותירה את השאלות הפוליטית בסמכות הציבור. זאת, כאשר לגדולי התורה הסמכות לקבוע את הגבולות ההלכתיים, בתוכם הדמוקרטיה תפעל.
ברוח הגישה הדמוקרטית כתב הרב אליעזר ולדנברג (הלכות מדינה ג, קצ): "עד כמה שנואה היא לפי חוקי תורתו הקדושה הנהגה דיקטטורית והשתלטות כוחנית באיזה אופן שהוא של איש או קבוצת אנשים על שדרות העם".
בהמשך לכך הוא קובע שאופי המשטר צריך להיקבע גם על פי רצון העם (שם ג, נד): "אחראים לקביעת צורת ההנהגה המה לא רק אישי ההנהגה היושבים ראשונה במלכות, כי אם גם העם לשדרותיו...". לשיטתו, הרב ולדנברג עסק בשאלת זכות הבחירה על פי ההלכה (ראו שם, שער ד, פרק ג).
החובה להתנהל באופן דמוקרטי איננה רק בבחירות הכלליות, לאחר שרשימות המועמדים כבר גובשו. חובה זו חלה על גם על ההתנהלות הפנים-מפלגתית. בשאלה כזו עסק בית הדין הרבני ומסקנתו היתה לבטל בחירות שהתקיימו במרכז מפלגה (תיק 2658 / תשכ"ח פד"ר, ז, עמ' שכד): "ויש להוסיף עוד, כי גם אילולא האמור לעיל, יש להטיל ספק בתוקפה של החלטת המרכז הנ"ל, שנתקבלה ברוב דעות, אחרי שחלק גדול מהמצביעים, ויתכן גם המכריעים את הכף, כפי שנטען, היו חברי הועד הפועל, אשר נחשבים כנוגעים בדבר זה, להחליט שהם עצמם יהיו צירים לועידה ללא בחירות. ואם כן יש מקום לומר גם בנידון דידן, שבהכרעה זו למנות את עצמם לצירים, נקראים הם נוגעים בדבר ואין תוקף להחלטתם."
מדובר בהחלטה למנות את חברי הועד הפועל של המפלגה לצירים בועידה ללא בחירות. בהצבעה על החלטה זו השתתפו חברי הועד הפועל עצמם. בית הדין הרבני הגדול, בהרכב הראשל"צ הרב יצחק ניסים, הרב יוסף ש. אלישיב, והרב אליעזר גולדשמיט החליט ברוב דעות כי ההצבעה בטלה. אחד הנימוקים היה שלא יתכן שחברי הועד ישתתפו בהצבעה שעוסקת בהם עצמם.
יישום זהיר
עקרון זה, של שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות הפוליטיות הוא עיקרון-יסוד הלכתי. אמנם, יישום העיקרון דורש זהירות רבה. יש הטוענים שבחירות פנימיות גורמות לפירוק של המפלגה, אחרים טוענים שהן מפנות את המשאבים למאבקים פנימיים. כמובן שלא ניתן להתעלם מהעלויות הגבוהות, שנותנות יתרון לבעלי הממון, או לידידיהם של בעלי הממון. וכן הניסיון במפלגות אחרות מלמד שמפקדים פנימיים הופכים לסידור עבודה עבור קבלני-קולות, והשחיתות פושה בכל מקום.
מטענות אלה אי אפשר להתעלם, ואכן ההלכה עצמה מוכנה לקבל התנהלות קהילתית שאיננה דמוקרטית. ובלבד שהיא מקובלת על הציבור. כך למשל כותב הרשב"א על קהילה בה הוחלט לוותר על הבחירות ולתת לנבחרי הציבור את הסמכות לבחור את יורשיהם (שו"ת הרשב"א ג, תכה): "שכתוב בתקנה: מנוי הברורים לא ילך אחר הרוב, אלא אם ירצה כל אחד מן הברורים למנות אחר תחתיו, הרשות בידו". הרשב"א איננו פוסל את התקנה, כיון שהיא התקבלה באופן דמוקרטי.
אולם, למרות כל החששות והתקדימים ראוי לזכור שנקודת המוצא צריכה להיות דמוקרטית. ובהיעדר סיבות טובות, ראוי לשתף את הציבור בבחירת ההנהגה.
________________________________________________________________
1פורסם במקור ראשון, מוסף צדק בא, תשע"ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
