ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
במסגרת הדיון מוזכרת השוואה שעשה ח"כ מיכאל איתן בעבר בין חוקים שהציע הרב מאיר כהנא הי"ד ובין חוקי נירנברג, כגון האיסור על נישואים בין יהודים ולא-יהודים, או האיסור על מגורי לא-יהודי בירושלים. אלא שלפחות שתי הדוגמאות האחרונות הן הלכות פשוטות ומוסכמות. יתרה מזו, החוק האוסר נישואים של יהודים ולא-יהודים קיים במידה מסוימת כבר כיום, שהרי אין הכרה ממשלתית בנישואים כאלה אם הם נערכים במדינת ישראל.
דיון זה מעורר חוסר נוחות עמוק, שהרי העם היהודי היה הראשון לסבול מגזענות הנאצים, ועל כן השאלה האם היהדות היא גזענית מחייבת תשובה ברורה. בשולי הדברים עליי להעיר שכתלמיד של הרב יהודה עמיטל אני חש חובה להזכיר שהוא חזר והדגיש שכל השוואה של תופעה פוליטית בת זמננו לשואה, מחללת את זיכרון השואה. ועל כן נתמקד אך ורק בשאלה האם ההלכה היהודית היא גזענית. כמו כן, לא נעסוק במשנתו של הרב כהנא או של תלמידיו, שאני באופן אישי מסתייג ממנה.
לגזענות יש הגדרות רבות, אולם כאן ניעזר בהגדרת גזענות הקיימת בסעיף 144א לחוק העונשין תשל"ז-1977: "גזענות – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". רוצה לומר, החוק אינו אוסר לומר שלקבוצה אתנית מסוימת יש מאפיינים מסוימים, אלא רק שיש איסור על פגיעה באדם בשל השתייכותו האתנית או הלאומית.
כעת נפנה להלכה. הקביעה הראשונה והפשוטה ביותר היא שלאור הלכות גיור, היהדות איננה גזענית. תמציתו של הגיור היא שכל אדם בעולם (ולדעת הרמב"ם גם עמלקי) יכול להצטרף לעם היהודי, אם יקבל עליו שמירת מצוות. משמעות הדברים היא שההשתייכות האתנית איננה מונעת מאדם להפוך ליהודי, ובמילים אחרות - הבחירה של האדם גוברת על הגורל שלו. זאת בניגוד לתורות הגזע הקובעות שאדם לכוד בתוך הגורל שהכתיב לו הגזע שלו, בלי אפשרות לשינוי או לניוד.
אומנם, חשוב לציין שהדלת אל היהדות היא דלת חד-כיוונית, דהיינו, יהודי אינו יכול להפסיק להיות יהודי, ומכאן שההשתייכות האתנית במקרה זה היא בלתי ניתנת לשינוי. כמו כן, באופן כללי מי שהתגייר אינו יכול לעזוב את היהדות וההחלטה שלו היא בלתי חוזרת.
הקביעה השנייה היא שיש להבחין בין היחס ההלכתי ללא-יהודי שמקיים את שבע המצוות המוטלות עליו, ובין היחס ללא-יהודי שאינו נוהג כך. לא-יהודי שקיבל על עצמו את שבע מצוות בני נח, ומוגדר "גר תושב", זכאי ליחס שווה לזה של יהודי, כלשונו של הרמב"ם: "וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל, שהרי אנו מצווין להחיותן". בנוסף לכך, בכל התדיינות בין לא-יהודי ויהודי חל הדין של הלא-יהודי (שם). כיום לא-יהודי אינו יכול להפוך לגר תושב, אולם רבים מהאחרונים פסקו שדין העמים שקיבלו על עצמם הלכה למעשה את שבע מצוות בני נח הוא כדין גר תושב, וכך פסק גם הראי"ה קוק (אגרות הראי"ה א, פט).
משמעות הדברים היא שלא-יהודי שעושה על פי הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם, זכאי ליחס אנושי שווה לזה של יהודים. נמצא שאין כאן מה שהחוק מגדיר גזענות, להפך, יש כאן הוראה ברורה לנהוג עם לא-יהודים באופן הגון ולתת להם יחס זהה לזה שמקבלים יהודים.
לעומת זאת, באופן עקרוני, לא-יהודי שעובר על שבע מצוות בני נח זוכה ליחס שלילי וחמור (ראו למשל רמב"ם עבודה זרה, פרק י). אולם יחס זה אינו נובע מההשתייכות האתנית שלו, אלא מהווה תגובה למעשיו. אגב כך יש לציין שבאופן עקרוני גם על יהודי שעזב את דרך התורה יש סנקציות קשות (רמב"ם אבל א, י).
אין שוויון בעולם הקדושה
בכל זאת, הרמב"ם כתב שגם ביחס ללא-יהודי עוברי עבירה יש לנהוג באופן הגון: "אפילו העכו"ם ציוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (רמב"ם מלכים י, יב).
הקביעה השלישית היא שגם כאשר מדובר בלא-יהודי שמקפיד על שבע מצוות בני נוח, יש הלכות שמפרידות בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה. הלכות אלה נוגעות בין השאר לקדושת המשפחה, לקדושת הזמן ולקדושת המקום.
במסגרת קדושת המשפחה, יהודים אינם יכולים להינשא ללא-יהודים, טובים כלל שיהיו. זה גם החוק במדינת ישראל וטוב שכך. אגב, חוק זה אינו מפלה לרעה, מכיוון שהאיסור חל בשווה על שני הצדדים, על היהודים ועל הלא-יהודים. במסגרת קדושת הזמן, לא-יהודים אסורים לשמור שבת (רמב"ם מלכים י, ט). ובמסגרת קדושת המקום לא-יהודים אינם רשאים לגור בחלק המקודש של ירושלים (רמב"ם בית הבחירה ז, יד). כמובן, כיום רק חלק קטן מאוד מירושלים הוא מקודש וברובה אין כל בעיה שלא-יהודים יגורו.
מכל האמור לעיל עולה מסר מורכב מאוד. מסר שבדיון התקשורתי הרדוד קשה להעביר, ובטח שקשה להפנים. ובכל זאת, אפשר לסכם אותו כך: היהדות באופן ברור איננה גזענות, אך היא איננה מקבלת את ערך השוויון כערך עליון. שהרי כל אדם יכול להצטרף אל היהדות, אף שאי אפשר לעזוב אותה. בנוסף לכך, ההלכה מחייבת יהודי לנהוג באופן שווה ואנושי ביחס ליהודי וביחס ללא-יהודי שמקיים שבע מצוות בני נח, ואף מחייבת לנהוג באופן אנושי ביחס ללא-יהודים שאינם מקיימים שבע מצוות בני נח.
אומנם, ישנם הבדלים בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה, ובכלל זה בנוגע לקדושת המשפחה, לקדושת השבת ולקדושת ירושלים המקודשת. להבנתי, קביעות אלה רחוקות מגזענות והן אנושיות וערכיות, שהרי גם אם מיעוט יהודי בחברה לא-יהודית יקבל יחס כזה מהרוב, לא נראה בכך בעיה.
לסיום, חשוב להדגיש את יכולתו של כל אדם בעולם, ובכלל זה של לא-יהודים, להגיע למעלות רוחניות עליונות, כדברי רבי מאיר: "שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה - הרי הוא ככהן גדול" (עבודה זרה ג, א).
בנוסף לכך, חשוב לציין שהבחירה בעם ישראל מטילה עליו הרבה יותר חובות מאשר זכויות, וכן את תפקידו האוניברסלי, כדברי הנביא ישעיהו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב-ג). תפקיד זה מדגיש מחד גיסא את הייעוד הרוחני של האנושות כולה, ומאידך גיסא את התפקיד הייחודי של עם ישראל בהגעה לייעוד נשגב זה.
הרב רכניץ הוא חוקר במכון 'משפטי ארץ' ומחבר הספר 'מדינה כהלכה'
מתוך העיתון בשבע.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
כל ההתחלות קשות
לבדוק את החמץ שבלב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו
אורות התשובה - הרב הראל כהן תשובה פנימית ותשובה חיצונית
אורות התשובה פרק ו א1*
הרב מסביר שהתשובה צריכה להיות לא רק בצד החיצוני שלה, כלומר בשינוי המעשים אלא גם בהטבת הרצון לטוב.
