ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
יהדות איננה גזענות
כל אדם יכול להצטרף ליהדות, וההלכה מחייבת לנהוג באופן שווה ביחס ללא-יהודי המקיים שבע מצוות בני נח, ומנגד ישנם הבדלים בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה. זאת מכיוון שהיהדות באופן ברור איננה גזענות, אך היא איננה מקבלת את השוויון כערך עליון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
במסגרת הדיון מוזכרת השוואה שעשה ח"כ מיכאל איתן בעבר בין חוקים שהציע הרב מאיר כהנא הי"ד ובין חוקי נירנברג, כגון האיסור על נישואים בין יהודים ולא-יהודים, או האיסור על מגורי לא-יהודי בירושלים. אלא שלפחות שתי הדוגמאות האחרונות הן הלכות פשוטות ומוסכמות. יתרה מזו, החוק האוסר נישואים של יהודים ולא-יהודים קיים במידה מסוימת כבר כיום, שהרי אין הכרה ממשלתית בנישואים כאלה אם הם נערכים במדינת ישראל.
דיון זה מעורר חוסר נוחות עמוק, שהרי העם היהודי היה הראשון לסבול מגזענות הנאצים, ועל כן השאלה האם היהדות היא גזענית מחייבת תשובה ברורה. בשולי הדברים עליי להעיר שכתלמיד של הרב יהודה עמיטל אני חש חובה להזכיר שהוא חזר והדגיש שכל השוואה של תופעה פוליטית בת זמננו לשואה, מחללת את זיכרון השואה. ועל כן נתמקד אך ורק בשאלה האם ההלכה היהודית היא גזענית. כמו כן, לא נעסוק במשנתו של הרב כהנא או של תלמידיו, שאני באופן אישי מסתייג ממנה.
לגזענות יש הגדרות רבות, אולם כאן ניעזר בהגדרת גזענות הקיימת בסעיף 144א לחוק העונשין תשל"ז-1977: "גזענות – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". רוצה לומר, החוק אינו אוסר לומר שלקבוצה אתנית מסוימת יש מאפיינים מסוימים, אלא רק שיש איסור על פגיעה באדם בשל השתייכותו האתנית או הלאומית.
כעת נפנה להלכה. הקביעה הראשונה והפשוטה ביותר היא שלאור הלכות גיור, היהדות איננה גזענית. תמציתו של הגיור היא שכל אדם בעולם (ולדעת הרמב"ם גם עמלקי) יכול להצטרף לעם היהודי, אם יקבל עליו שמירת מצוות. משמעות הדברים היא שההשתייכות האתנית איננה מונעת מאדם להפוך ליהודי, ובמילים אחרות - הבחירה של האדם גוברת על הגורל שלו. זאת בניגוד לתורות הגזע הקובעות שאדם לכוד בתוך הגורל שהכתיב לו הגזע שלו, בלי אפשרות לשינוי או לניוד.
אומנם, חשוב לציין שהדלת אל היהדות היא דלת חד-כיוונית, דהיינו, יהודי אינו יכול להפסיק להיות יהודי, ומכאן שההשתייכות האתנית במקרה זה היא בלתי ניתנת לשינוי. כמו כן, באופן כללי מי שהתגייר אינו יכול לעזוב את היהדות וההחלטה שלו היא בלתי חוזרת.
הקביעה השנייה היא שיש להבחין בין היחס ההלכתי ללא-יהודי שמקיים את שבע המצוות המוטלות עליו, ובין היחס ללא-יהודי שאינו נוהג כך. לא-יהודי שקיבל על עצמו את שבע מצוות בני נח, ומוגדר "גר תושב", זכאי ליחס שווה לזה של יהודי, כלשונו של הרמב"ם: "וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל, שהרי אנו מצווין להחיותן". בנוסף לכך, בכל התדיינות בין לא-יהודי ויהודי חל הדין של הלא-יהודי (שם). כיום לא-יהודי אינו יכול להפוך לגר תושב, אולם רבים מהאחרונים פסקו שדין העמים שקיבלו על עצמם הלכה למעשה את שבע מצוות בני נח הוא כדין גר תושב, וכך פסק גם הראי"ה קוק (אגרות הראי"ה א, פט).
משמעות הדברים היא שלא-יהודי שעושה על פי הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם, זכאי ליחס אנושי שווה לזה של יהודים. נמצא שאין כאן מה שהחוק מגדיר גזענות, להפך, יש כאן הוראה ברורה לנהוג עם לא-יהודים באופן הגון ולתת להם יחס זהה לזה שמקבלים יהודים.
לעומת זאת, באופן עקרוני, לא-יהודי שעובר על שבע מצוות בני נח זוכה ליחס שלילי וחמור (ראו למשל רמב"ם עבודה זרה, פרק י). אולם יחס זה אינו נובע מההשתייכות האתנית שלו, אלא מהווה תגובה למעשיו. אגב כך יש לציין שבאופן עקרוני גם על יהודי שעזב את דרך התורה יש סנקציות קשות (רמב"ם אבל א, י).
אין שוויון בעולם הקדושה
בכל זאת, הרמב"ם כתב שגם ביחס ללא-יהודי עוברי עבירה יש לנהוג באופן הגון: "אפילו העכו"ם ציוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (רמב"ם מלכים י, יב).
הקביעה השלישית היא שגם כאשר מדובר בלא-יהודי שמקפיד על שבע מצוות בני נוח, יש הלכות שמפרידות בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה. הלכות אלה נוגעות בין השאר לקדושת המשפחה, לקדושת הזמן ולקדושת המקום.
במסגרת קדושת המשפחה, יהודים אינם יכולים להינשא ללא-יהודים, טובים כלל שיהיו. זה גם החוק במדינת ישראל וטוב שכך. אגב, חוק זה אינו מפלה לרעה, מכיוון שהאיסור חל בשווה על שני הצדדים, על היהודים ועל הלא-יהודים. במסגרת קדושת הזמן, לא-יהודים אסורים לשמור שבת (רמב"ם מלכים י, ט). ובמסגרת קדושת המקום לא-יהודים אינם רשאים לגור בחלק המקודש של ירושלים (רמב"ם בית הבחירה ז, יד). כמובן, כיום רק חלק קטן מאוד מירושלים הוא מקודש וברובה אין כל בעיה שלא-יהודים יגורו.
מכל האמור לעיל עולה מסר מורכב מאוד. מסר שבדיון התקשורתי הרדוד קשה להעביר, ובטח שקשה להפנים. ובכל זאת, אפשר לסכם אותו כך: היהדות באופן ברור איננה גזענות, אך היא איננה מקבלת את ערך השוויון כערך עליון. שהרי כל אדם יכול להצטרף אל היהדות, אף שאי אפשר לעזוב אותה. בנוסף לכך, ההלכה מחייבת יהודי לנהוג באופן שווה ואנושי ביחס ליהודי וביחס ללא-יהודי שמקיים שבע מצוות בני נח, ואף מחייבת לנהוג באופן אנושי ביחס ללא-יהודים שאינם מקיימים שבע מצוות בני נח.
אומנם, ישנם הבדלים בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה, ובכלל זה בנוגע לקדושת המשפחה, לקדושת השבת ולקדושת ירושלים המקודשת. להבנתי, קביעות אלה רחוקות מגזענות והן אנושיות וערכיות, שהרי גם אם מיעוט יהודי בחברה לא-יהודית יקבל יחס כזה מהרוב, לא נראה בכך בעיה.
לסיום, חשוב להדגיש את יכולתו של כל אדם בעולם, ובכלל זה של לא-יהודים, להגיע למעלות רוחניות עליונות, כדברי רבי מאיר: "שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה - הרי הוא ככהן גדול" (עבודה זרה ג, א).
בנוסף לכך, חשוב לציין שהבחירה בעם ישראל מטילה עליו הרבה יותר חובות מאשר זכויות, וכן את תפקידו האוניברסלי, כדברי הנביא ישעיהו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב-ג). תפקיד זה מדגיש מחד גיסא את הייעוד הרוחני של האנושות כולה, ומאידך גיסא את התפקיד הייחודי של עם ישראל בהגעה לייעוד נשגב זה.
הרב רכניץ הוא חוקר במכון 'משפטי ארץ' ומחבר הספר 'מדינה כהלכה'
מתוך העיתון בשבע.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.














