ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
ויכוח זה רלבנטי לא רק למפלגות, אלא גם למוסדות אחרים בציונות הדתית שמתחבטים בשאלת שיתוף החברים בבחירת ההנהגה. ככלל, דומה שנכון לומר שרוב המוסדות והארגונים של הציונות הדתית אינם בוחרים את ההנהגה באופן דמוקרטי, מסיבות שונות. במסגרת זו אבחן את הסוגיה על פי ההלכה.
מנהיגות הקהילות בגולה
המקבילה ההלכתית לסוגיה זו היא טובי העיר. הכוונה לאלה שנבחרו לנהל את ענייני הקהילה. כבר כעת חשוב לציין, שקהילות ישראל בגולה הנהיגו משטר בעל מאפיינים דמוקרטיים משמעותיים מזה אלף שנה. שנים רבות לפני המהפכה המהוללת באנגליה והמהפכה הצרפתית.
סמכותם של בני העיר, לקבל החלטות מחייבות מוזכרת כבר בתוספתא (תוספתא מסכת בבא מציעא פרק יא, הלכה כג; הובאה בגמרא בבא בתרא ח, ב): "כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה ונביאים ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלין רשאין לעשות קיצתן".
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
161 - טענת מום בדירה שכורה
162 - בזכות הפריימריז
163 - הוצאות משפט חלק א'
טען עוד
הוראה זו הובאה על ידי פוסקי ההלכה בגלויות השונות: הרי"ף (ברכות מג, א), ראבי"ה (ברכות, קמו) ורבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה, נתיב ב, חלק ה). בהמשך לכך פסקו הראשונים שלמנהיגי ציבור שנבחרו שלא מדעת הציבור אין סמכות (שו"ת הרשב"א ה, רמה): "עוד שאלת אנשים העושים שררה על הצבור שלא מדעת הקהל, ובלא מינויים... הודיעני: אם יש כח בהם להכריח להקל מעצמם, או לא? ...תשובה: ...אם אינם ממונים ראשים על העם, אין באסיפה להחרים, אלא א"כ יסכימו עמהם רוב הצבור, והתלמידי חכמים שבעיר, ואפילו יהיה אותו החרם לגדר ולתיקון, שאין הרוב משועבדים למיעוט". או באופן חיובי כפי שכתב הרא"ש (שו"ת הרא"ש ו, כא): "שבכל דבר שהקהל, או טובי העיר שנתמנו מדעת הקהל, מסכימים, אין צריך קנין ולא שטר, אלא דבריהם ככתובין וכמסורין דמו".
מנהיגות פוליטית בישראל
עם הקמת המדינה עסקו בשאלה זו גדולי הפוסקים. מן העבר האחד, התגבשה גישת "דעת תורה" על פיה שאלות פוליטיות, ובכלל זה הרכבת הרשימות לכנסת צריכה להיעשות על ידי גדולי התורה.
מן העבר השני, התגבשה הגישה הדמוקרטית, בעקבות הראי"ה קוק (ראו אגרות הראי"ה א, תשכו), אשר הותירה את השאלות הפוליטית בסמכות הציבור. זאת, כאשר לגדולי התורה הסמכות לקבוע את הגבולות ההלכתיים, בתוכם הדמוקרטיה תפעל.
ברוח הגישה הדמוקרטית כתב הרב אליעזר ולדנברג (הלכות מדינה ג, קצ): "עד כמה שנואה היא לפי חוקי תורתו הקדושה הנהגה דיקטטורית והשתלטות כוחנית באיזה אופן שהוא של איש או קבוצת אנשים על שדרות העם".
בהמשך לכך הוא קובע שאופי המשטר צריך להיקבע גם על פי רצון העם (שם ג, נד): "אחראים לקביעת צורת ההנהגה המה לא רק אישי ההנהגה היושבים ראשונה במלכות, כי אם גם העם לשדרותיו...". לשיטתו, הרב ולדנברג עסק בשאלת זכות הבחירה על פי ההלכה (ראו שם, שער ד, פרק ג).
החובה להתנהל באופן דמוקרטי איננה רק בבחירות הכלליות, לאחר שרשימות המועמדים כבר גובשו. חובה זו חלה על גם על ההתנהלות הפנים-מפלגתית. בשאלה כזו עסק בית הדין הרבני ומסקנתו היתה לבטל בחירות שהתקיימו במרכז מפלגה (תיק 2658 / תשכ"ח פד"ר, ז, עמ' שכד): "ויש להוסיף עוד, כי גם אילולא האמור לעיל, יש להטיל ספק בתוקפה של החלטת המרכז הנ"ל, שנתקבלה ברוב דעות, אחרי שחלק גדול מהמצביעים, ויתכן גם המכריעים את הכף, כפי שנטען, היו חברי הועד הפועל, אשר נחשבים כנוגעים בדבר זה, להחליט שהם עצמם יהיו צירים לועידה ללא בחירות. ואם כן יש מקום לומר גם בנידון דידן, שבהכרעה זו למנות את עצמם לצירים, נקראים הם נוגעים בדבר ואין תוקף להחלטתם."
מדובר בהחלטה למנות את חברי הועד הפועל של המפלגה לצירים בועידה ללא בחירות. בהצבעה על החלטה זו השתתפו חברי הועד הפועל עצמם. בית הדין הרבני הגדול, בהרכב הראשל"צ הרב יצחק ניסים, הרב יוסף ש. אלישיב, והרב אליעזר גולדשמיט החליט ברוב דעות כי ההצבעה בטלה. אחד הנימוקים היה שלא יתכן שחברי הועד ישתתפו בהצבעה שעוסקת בהם עצמם.
יישום זהיר
עקרון זה, של שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות הפוליטיות הוא עיקרון-יסוד הלכתי. אמנם, יישום העיקרון דורש זהירות רבה. יש הטוענים שבחירות פנימיות גורמות לפירוק של המפלגה, אחרים טוענים שהן מפנות את המשאבים למאבקים פנימיים. כמובן שלא ניתן להתעלם מהעלויות הגבוהות, שנותנות יתרון לבעלי הממון, או לידידיהם של בעלי הממון. וכן הניסיון במפלגות אחרות מלמד שמפקדים פנימיים הופכים לסידור עבודה עבור קבלני-קולות, והשחיתות פושה בכל מקום.
מטענות אלה אי אפשר להתעלם, ואכן ההלכה עצמה מוכנה לקבל התנהלות קהילתית שאיננה דמוקרטית. ובלבד שהיא מקובלת על הציבור. כך למשל כותב הרשב"א על קהילה בה הוחלט לוותר על הבחירות ולתת לנבחרי הציבור את הסמכות לבחור את יורשיהם (שו"ת הרשב"א ג, תכה): "שכתוב בתקנה: מנוי הברורים לא ילך אחר הרוב, אלא אם ירצה כל אחד מן הברורים למנות אחר תחתיו, הרשות בידו". הרשב"א איננו פוסל את התקנה, כיון שהיא התקבלה באופן דמוקרטי.
אולם, למרות כל החששות והתקדימים ראוי לזכור שנקודת המוצא צריכה להיות דמוקרטית. ובהיעדר סיבות טובות, ראוי לשתף את הציבור בבחירת ההנהגה.
________________________________________________________________
1פורסם במקור ראשון, מוסף צדק בא, תשע"ב.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה לשמור על הקדושה?
גאולת מצרים מאז ועד היום
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
