ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ניסן, ה'תשנ"ה
הפעלת כסא-גלגלים חשמלי לנכה באמצעות קרן-אור בשבת
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
59 - שימוש בפועל גוי להכנות מקודש לחול
60 - הפעלת כסא-גלגלים בשבת
61 - דין ערל ושיתופו בחיי הקהילה.
טען עוד
האם ניתן להפעיל כסא כזה בשבת לצורך נכה, שמעתי שבבית החולים "שערי צדק" בירושלים משתמשים בטכניקה כזו.
אם אסור להפעיל את הכסא, מה ניתן לעשות כדי להתיר את הפעולה בשבת וביום טוב.
האם זה נחשב כגרמא, האם כדוגמה לגרמא ניתן לראות בפתיחת וילון או תריס בבית המאפשרת כניסת קרני שמש שיפעילו מתקן חשמלי או יכבו אותו כגון נורת התמצאות?
תשובה
השימוש בכסא-גלגלים ממונע בשבת מותר (ע"פ הידוע לנו כיום) אך ורק באמצעות מפסקי גרמא 1 שפותחו ע"י המכון הטכנולוגי להלכה בבית וגן, ירושלים, ומכון "צומת" באלון שבות, גוש עציון. ראוי להדגיש, כי השימוש במפסקי-גרמא מותר אך ורק במקרים הכרחיים, וכי כל מקרה צריך להיות נדון כמקרה פרטי ולגופו של עניין. הדרך שהצעת בשאלה, איננה מותרת 2 .
אם יש צורך בתשובה למעשה על מקרה פרטי, שלח נא את הפרטים המלאים, ואנו נשתדל לענות בהקדם, אחר התיעצות בצדדים הטכנים עם הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת".
^ 1. שאלת השימוש בעגלת-נכים ממונעת בשבת עלתה על שולחנם של גדולי הפוסקים כבר לפני כעשרים שנה, ובמהלך השנים נמצא פתרון שקיבל את אישורם, בינהם גם של הגרש"ז אויערבך. עיין מאמר בנושא זה הכולל תשובה מהגר"ש ישראלי המובא בתחומין ח, עמ' 37. הבסיס ההלכי להיתר הוא בדברי השו"ע (אורח-חיים סי' רעז סעיף ב), שם כתוב לסגור דלת שכנג מדורה, שמותר, ואין בכך משום מכבה. ועיין ב"משנה ברורה" (שם ס"ק יא) שהטעם לכך הוא, שבשעת הסגירה לא קורה כלום, ורק חדירת הרוח מופסקת, אלא שלאחר מכן תיחלש האש ואולי אף תכבה. על בסיס זה בנוי העיקרון של מפסקי גרמא המבוססים על מנגנון השולח פולסים מחזוריים לתא פוטו-אלקטרי או למתג פשוט. כאשר האדם חוצץ את התא או מסיט את המתג, לא מתרחש דבר, ורק בבוא הבדיקה המחזורית הקרובה תתרחש התוצאה. נמצא שהאדם רק גרם, אך לא הפעיל, התוצאה מושגת תמיד והיא נגרמת ע"י גורם חיצוני מחזורי בלתי-תלוי.
זהו העיקרון של מפסק הגרמא שהתירו במקום הפסד או לצורך גדול, ע"פ פסק הרמ"א בסוף סי' שלד, שגרמא אינה מותרת אלא במקום פסידא, כגון בבתי-חולים ובמערכת ביטחון, וזוהי השיטה הנהוגה בבי"ח "שערי צדק" שהזכרת במכתבך.
שיטה זו מועילה להפעלה הראשונית של עגלת הנכים בשבת, פעולות נוספות דורשות פתרונות הלכה-טכני נוספים, משום שפתרון הגרמא איננו ישים בהם.
^ 2. הצעתך ליצור סגירת מעגל חשמלי ע"י הרמת ה"תריס" החוסם את קרני-האור (פולסים) כדי לאפשר תנועת הכיסא אין בה משום היתר, שכן, אין הבדל בין סגירת מעגל חשמלי ע"י לחיצה על מתג אשר מקרב (באופן מכני) שני גופים מתכתיים זה לזה, ועל-ידי זה נסגר המעגל והחשמל זורם ומפעיל מיידית את אשר הוא נועד להפעיל, ובין סגירת מעגל כזה ע"י הסרת מחסום כלשהו המונע את סגירתו. בשני המקרים - ברגע שהמכסה ("הריבוע" בלשונך) מוּסר - החשמל זורם תיכף במערכת, ואכן, אם אמנם פתיחת הווילון או התריס שבדוגמה שציינת, מאפשרת מיידית לקרני-השמש להפעיל מעגל חשמלי - תהיה הפעולה אסורה. דבר זה מפורש למעשה בדברי השו"ע (אורח-חיים סי' רעז סעיפים א-ב) על-פי המפורש בגמ' (שבת קכ ע"ב) שאסור לפתוח דלת כנגד המדורה הקרובה אצל הדלת, משום שפתיחת הדלת מגבירה בהכרח את עצמת האש - והרי הוא מבעיר, וזה פסיק רישיה. וכשם שאסור לפתוח בשבת דלת של מקרר, כאשר פתיחה הדלת מדליקה נורה בפנים המקרר, וכשם שבפתיחת דלת כנגד המדורה, כל שנעשה אינו אלא מתן מעבר חפשי לרוח (הסרת המחסום), כך גם בהצעתך לגבי חסימת קרן-האור, כאשר הסרת המחסום המסתיר גורמת ישירות להפעלת מערכת - והרי זה מעשה בידיים, ואין לזה כל היתר. ומסתבר שזה גרוע מפסיק רישיה, משום שבדלת ומדורה, הפעולה היחידה שנעשית היא פתיחת הדלת (אף כי בהכרח היא גורמת להבערה), ואִלו במכשיר כנ"ל, הרי עצם מטרת הסרת המחסום היא הפעלת המכשיר, והיא דרך הפעלתו, ואפילו לא פסיק רישיה (עיין מה שכתב ב"שמירת שבת כהלכתה" בשם הרב שלמה זלמן אוירבך בפרק י הערה מה, ומשם יש ללמוד בקל וחומר לנדון דידן, שלא זו בלבד שזוהי דרך ההפעלה, אלא זוהי למעשה המטרה האחת והיחידה של פעולת של "הסרת הריבוע").
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ענייני כשרות המצויים
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה מברכים על מנה אחרונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
