ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בעיות חשמל בדירה שכורה

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים הלכה פסוקה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ניסן תשע"ב

בעיות חשמל בדירה שכורה


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
אסתר בת רחל

‏ עובדות מוסכמות
התובעים השכירו דירה לנתבעים החל מספטמבר. במשך חודשיים גרו השוכרים בדירה ללא חוזה שכירות. בתחילת חודש נובמבר (1.11.2010) חתמו התובעים והנתבעים חוזה שכירות למשך 6 חודשים, בסכום של 3,000$ לחודש.
בסוף חודש ינואר (25/1/2011), 3 חודשים קודם תום התקופה על פי החוזה, עזבו הנתבעים, השוכרים את הדירה וביטלו את הצ'קים לחודשים פברואר עד אפריל.

טענות התובעים ותביעותיהם.
התובעים דורשים שהנתבעים ישלימו את תשלום דמי השכירות לתקופה בה היו חתומים בחוזה לשכירת הדירה, דהיינו למשך ארבעה חודשים נוספים.

לטענת התובעים אין חולק על כך שהתעוררו בעיות חשמל בדירת הנתבעים אך הוזמן חשמלאי והוא הנחה אותם להשתמש נכון במכשירי החשמל. לטענתם, מתוך שימוש לא נכון של הנתבעים במכשירי החשמל נוצרו התקלות.
כמו כן, לטענת התובעים בעיית החשמל איננה הסיבה לעזיבת השוכרים אלא שבעיה זו שימשה להם כתואנה לעזוב את הישוב מוקדם יותר מתקופת השכירות שסוכמה. הם עזבו כי לא הסתדרו, ולא התקבלו ליישוב.
התובעים טוענים שניסו להשכיר את הדירה לאנשים אחרים, אך לא הצליחו, משום הנתבעים הוציאו שם רע על הדירה. בנוסף, משפחה שנשלחה על ידי הנתבעים לברר לגבי הדירה, לא שכרה בסוף את הדירה, כיוון שהמחיר היה גבוה מידי עבורם.
לפיכך תובעים התובעים שלושה חודשי שכירות – 9000 ₪

טענות הנתבעים:
טענת הנתבעים היא שאת חוזה השכירות השני חתמו כאשר מזג האוויר היה נעים, ולא דרש שימוש רחב במזגנים. בחורף, כאשר נדרשו להפעיל שלושה מכשירים יחד לא הצליח לוח החשמל בעומס. כמו כן הבית לא היה מבודד דיו. בעקבות בעיית החשמל ונוכח מזג האוויר הקשה השורר בחורף באזור זה ומחלות של הילדים שנגרמו, לא ניתן היה להמשיך לגור בדירה.
לטענת הנתבעים, בתחילה התובעים התעלמו מטענותיהם על הפסקות החשמל ואח"כ הביאו התובעים חשמלאי, שהטיל עליהם מגבלות שימוש משמעותיות.
הם לא ידעו שרשת החשמל שלהם קשורה ותלויה בארון החשמל של התובעים. היו הרבה נפילות חשמל, שמייד חזרו לתיקונן, והם חשבו שמדובר בנפילה של המתח בישוב כולו. לראשונה הם הבינו שיש קשר בין החשמל בשתי הקומות בשבת בה התארחה משפחה מירושלים בבית המשכירים ללא נוכחות של המשכירים. האורחים חיממו את הבית והחשמל בכל הבית – כולל בבית הנתבעים - נפל בערב שבת. כתוצאה מכך, הם עברו שבת קרה ללא חשמל בבית.
לטענת התובעים הבית איננו מתאים למחיה אלא לצימר מכמה סיבות:
1. עומסי החשמל; 2. מקום להעמדת מכשירי חשמל; 3. לא היה בדירה טלפון. התובעים אמרו להם שאפשר לחבר טלפון של הוט ולבסוף הוט לא היו מוכנים להתקין טלפון.
בנוסף, היישוב לא הסכים להכיר בהם כתושבים ולאפשר כניסה לישוב עם רכב בשעת לילה מאוחרת.

עדות החשמלאי

התמצית העובדתית שעולה מדברי החשמלאי:
לתובעים חיבור תלת פאזי. החיבור משרת את שתי היחידות: יחידת המגורים, ויחידת ההשכרה ביחד. ליחידת ההשכרה ארון חשמל נפרד. אך כאשר התובעים "מקפיצים" את החשמל, החשמל 'נופל', גם ביחידת ההשכרה.

לאחר התלונות הגדיל החשמלאי את ההזנה לבית כולו לכלל 3*32 והקצה ליחידה העליונה 3*20 אמפר.

דיון
אין חולק על קיומו של הסכם שכירות בין הצדדים. אלא שלטענת הנתבעים, הדירה שהושכרה אינה ראויה לשמש למגורי משפחה – בוודאי בחודשי החורף.
כנגד זה, טענת התובעים היא, שהנתבעים גרו בדירה במשך חודשיים, לפני החתימה על ההסכם החדש, ועל כן הכירו את איכות הדירה בה גרו, ולכן אין ביכולתם להלין על עניין זה. כמו כן, החשמל מספק את הצרכים של דירה.
הנתבעים משיבים, שהבעיות העיקריות היו בעיות החשמל ואלה התגלו רק בחודשי החורף, עת נעשה שימוש אינטנסיבי באמצעי חימום והחשמל אינו מספק את הצרכים באופן יציב.
מעדות החשמלאי עולה לכאורה, שהספק החשמל שניתן לשתי הדירות יחד, בסופו של דבר, אפשר מגורים סבירים. (סך הכל 96 אמפר לשתי המשפחות, ו60 אמפר לנתבעים).
אך היבט אחר בעדות החשמלאי התואם את טענות הנתבעים וגם לא הוכחש על ידי התובעים, מהווה לדעת בית הדין מום משמעותי.
דירת מגורים, אמורה לעמוד ברשות עצמה מבחינת אספקת החשמל. מסתבר שדירה העומדת ברשות עצמה, יכולה להסתפק גם ב3*16 אמפר, כפי שהיה בתחילה. אך לדעת בית הדין אין זה לגיטימי שאספקת החשמל של השוכרים כפופה לארון החשמל של התובעים. שכן, לא הגיוני, שאם כתוצאה מקצר אצל התובעים, ייפול החשמל בשעה שהתובעים לא בבית, לא ניתן להחזיר את החשמל לפעולה, שכן הבית נעול.
בית הדין מקבל את גרסת הנתבעים, שהם כלל לא ידעו על כך שהם כפופים לחשמל של התובעים, עד לאותה שבת בה נפל החשמל בשתי היחידות. מסתבר, שהתובעים שהיו מודעים לכפיפות של שתי היחידות, אכן נזהרו באופן כללי לא להעמיס על רשת החשמל, על מנת לא לפגוע בנתבעים. אך המקרה המסוים, שארע כפי שעולה ממכתב עו"ד בן פורת בתחילת חודש ינואר 2011, עת שהו אורחים שאינם מודעים לנושא החשמל, מוכיח על הבעייתיות שבכפיפות זו.
מדובר באזור הצפון, בו הצורך בחשמל בחורף הוא חיוני, ועל כן, הכפיפות לדירה אחרת היא בעייתי מאוד ועשויה לגרור תוצאות מאוד לא נעימות.
התובעים לא טענו בבית הדין שהנתבעים הודיעו לנתבעים מראש שהחשמל ביחידת ההשכרה כפוף לחשמל בביתם, ובכל מקרה של ספק, נטל הראיה על התובעים – שכן מדובר במום במקח.

העובדה שהנתבעים גרו בדירה תקופה ארוכה, אינה מונעת מן הנתבעים לטעון טענת מום, וזו לשון הרמב"ם (מכירה טו, ג ; על פי רב האי גאון בספר המקח וממכר שער לה)
המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלים, ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפי' לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא, והוא שלא ישתמש בו הלוקח. אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר.
דברי הרמב"ם נפסקו בשו"ע (חו"מ רלב,ג).
על כן, לסיכום, זכותם של הנתבעים היתה לעזוב את הדירה, שכן יש בדבר משום מקח טעות.
ראוי לציין, שהעובדה שהתובעים לא הצליחו להשכיר את הדירה במשך תקופה כל כך ארוכה מאז עזיבת הדיירים, גם היא אומרת דרשני, ואולי יש בה כדי להעיד שהדירה אינה מתאימה כל כך למגורים, ומתאימה יותר להשכרה כיחידות צימרים, כפי יעודה המקורי.

החלטה
הנתבעים פטורים מתשלום דמי השכירות עבור החודשים בהם לא שהוו בדירה.
[בית הדין קיבל תביעות אחרות של התובעים, להשלמת תשלומים שונים, אך היבטים אלו הושמטו מפרסום זה]
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il