ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבט, ה'תשנ"ו
שאלה
מצאתי בין ספרי התורה בקהילתנו ספר תורה כתוב על גויל ובו אותיות "פ" מלופפות.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
61 - דין ערל ושיתופו בחיי הקהילה.
62 - ספר-תורה עם אותיות פ"ה מלופפות
63 - מכירה בשבת ע"י גויים
טען עוד
תשובה
א. המנהג לכתוב אותיות משונות בספר-תורה הוא עתיק מאד, וזה לשונו של הרמב"ם: 2 "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות, כגון הפאין הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש".
וכך מובא בספרים קדומים אחרים ובפרט בספר התאג, שכפי שכתוב בפתיחתו, כתבו עלי הכהן על-פי שתים-עשרה האבנים שהקים יהושע בגלגל, והייתה כתובה עליהן כל התורה כולה, כמבואר בספר יהושע (פרק ד). וכתוב שם שעלי מסרו לשמואל, ושמואל מסרו לפלטי בן ליש וכו' עד... ור' נחום הלבלר מסרו לרבי. בספר הזה מובאת רשימה מדויקת של כל האותיות המשונות שבתורה 3 .
ב. דברי רמב"ם אלה מובאים בטור 4 וברמ"א 5 ובספריהם של אחרונים 6 .
ג. ברם, מחלוקת פוסקים היא, אם צריך לכתחילה לכתוב ספר-תורה באותיות הללו, ולמעשה אין נוהגים לכתוב אותן 7 .
ד. בכל זאת, כל עוד לא נשתנתה צורת האותיות על ידי שינויים אלו (עד כדי שאי אפשר לזהותן) אין לפסול ספר תורה כזה, שאפילו אם נאמר שנפלו שיבושים מסוימים ברשימת האותיות הללו ובצורתן, הרי אין שינויים אלו פוסלים כל עוד צורת האותיות קיימת 8 אם נשתנתה צורת האותיות על ידי השינויים יש לעיין אם להכשיר ואז יש להעדיף ס"ת אחר 9 .
ה. אותיות פ"ה "מלופפות", היינו שיש עיגולים דקים בתוך האות, עיגול בתוך עיגול, כעין כריכת דבר על דבר (כלשון המאירי) זה ודאי אינו שינוי מעיקרה של צורת האות פ"ה, ולכן מותר לקרות בספר-תורה זה כל עוד השינויים הם כאלו. אך אם ישנם שינויים אחרים, צריך לעיין בנדון 10 .
ו. שני השינויים המופעים בויקרא פרק יח פסוקים ד וה הם שינויים שמופיעים ברשימות של רוב רובם של הספרים הקדומים 11 , ולכן נראה שהספר שבידכם הוא ספר מדויק וכדאי לרשום את כל השינויים המופיעים בו ולבדוק אותם מול הרשימות הקיימות, ואם הכל מתאים, יש להעדיף לקרוא דווקא מספר-תורה זה 12 .
ז. לספרדים יש טעם אחר להעדיף ספר-תורה זה כיון שנכתב על גויל ונראה שהמחבר פוסק כרמב"ם שהלכה למשה מסיני היא להעדיף ספר-תורה שנכתב על גויל 13 , אבל לאשכנזים אין העדפה לגויל על קלף שלנו 14 .
^ 1. הקהילה שלחה צילום של עמודים מספר מתוך ספר-התורה הנ"ל, וביניהם העמוד הכולל את ויקרא פרק יח.
^ 2. פ"ז מהל' ספר-תורה ה"ח.
^ 3. עיין כל זה ב"תורה שלימה" (כרך כט), שם מצוי קונטרס שלם על האותיות המשונות שבתורה.
^ 4. יורה דעה (סי' רעה).
^ 5.שם (סעיף ו). ובדפוסים שלנו כתוב שם "משוכות", ו"הציץ אליעזר" (חלק י"א סי' סה) מדייק מזה שרמ"א שינה לכתוב "משוכות", במקום "משונות" ככתוב ברמב"ם, שרמ"א סובר שאין לכתוב את האותיות המשונות. ואולם נראה שטעות-סופר נפלה ברמ"א זה, וכי צריכים להגיה "משונות", שהרי ב"לבוש" (תלמיד חבר לרמ"א) שם כתב "משונות", וגם ב"קסת הסופר" (סי' טז סעיף ד) העתיק לשון "משונות", וכן ב"מלאכת שמים" (כלל יג). ואמנם, לאחר בירור גם בהוצאת "מורשה להנחיל" העוסקת בהוצאת השו"ע, התברר כי בדפוס רמ"א עצמו הגירסה היא "משונות", ורק בדפוס ה"באר היטב" כתוב "משוכות". ועיין "משנה ברורה" (סי' קמג ס"ק כז) בשם "דרך חיים", שאם לא נכתבו האותיות המשונות במקומות שצריכים להופיע, דינם כחסרות ויתרות, שאין מצריכות להוציא ספר-תורה אחר, משמע שלכתחילה צריך לכתוב אותן. וגם ב"תורה שלמה" (שם פרק תשיעי אות ב) למד כן ברמ"א וב"משנה ברורה" הנ"ל.
^ 6. עיין הערה 5 לעיל בשם "קסת הסופר" ועוד אחרונים.
^ 7. עיין ב"תורה שלמה" הנ"ל (פרק תשיעי אות א) ובפרט ב"חתם סופר" (יורה דעה סי' רסה) המובא שם, שכתב שהסופרים שלו לא כותבים אותיות אלה. ועיין "ציץ אליעזר" הנ"ל שכתב להסביר, למה אין נוהגים לכותבם, ומדוע מסורת זו לא נשמרה.
^ 8. עיין "משנה ברורה" כמובא בהערה 5. ויותר מזה כתוב ב"חתם סופר" (סי' רסה) - "כיון שאין פסול בחסרונם, משום שלא הוזכרו בש"ס, כך אין פסול ביתרם". וכן כתב ב"ציץ אליעזר" (שם) בשם כמה אחרונים.
^ 9. "קסת הסופר" (סי' טז בלשכת הסופר ס"ק ז) בשם ספר "בני יונה". ועיין כל זה בארוכה ב"תורה שלמה" הנ"ל (פרק תשיעי).
^ 10.כנ"ל.
^ 11."תורה שלמה" הנ"ל (עמ' רט).
^ 12.עיין "משנה ברורה" כמובא בהערה 5 שמשמע, שצריך להעדיף ספר-תורה עם כל המסורת, ועיין מהר"י מינץ (סי' טו) שכתב מפורש שיש להעדיף ספר-תורה עם אותיות קטנות וגדולות, ונראה שהוא הדין במשונות, כל עוד יש עליהן מסורת, ודלא כמו שדייק ה"ציץ אליעזר" הנ"ל. ויש לומר שגם ה"ציץ אליעזר" יודה בכהאי גוונא שיש מסורת בדבר, וצ"ע.
^ 13.שו"ע יורה דעה (סי' קעא סעיף ג) שמביא לשונו של רמב"ם, ועיין הגר"א (שם ס"ק ט) שדווקא בדיעבד מותר על קלף.
^ 14.רמ"א (שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
