ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
על יום הכיפורים נאמר: "והייתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאותם אחת בשנה " (ויקרא טז, לד). מדגישה התורה שיום הכיפורים הוא אירוע אחד בשנה שהשפעתו נמשכת לכל השנה כולה. גם בפסח נאמר: "ועשית פסח לד' אלוקיך... שבעת ימים תאכל עליו מצות... למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך " (דברים טז, א-ג), גם כאן מדגישה התורה שחג הפסח ומצוותיו חודרים כל כך לעומק הנשמה שזיכרון יציאת מצרים נקבע בתודעתנו לכל הימים. כלומר ליל הסדר ויום הכיפורים אלו שני זמנים עם עוצמות אדירות, ימים שבהם ישראל מגיעים לשיאים עליונים של דבקות בעמידה לפני ד'.
אך אם נשים לב נראה כי זמנים אלו שונים זה מזה בתכלית השינוי. יום הכיפורים הוא יום צום, יום של עינוי הנפש, עליו נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם" (ויקרא טז, לא). זהו יום של פרישה מהחיים החומריים. אין בו אכילה ושתיה, לא סיכה, ורחיצה או כל הנאה גופנית, אלא אנו מתעלים בו מעל החומר כמלאכים. זהו יום של עבודת הנשמה. ביום זה לא רק הכהן הגדול, אלא כולנו, עומדים לפני ה'. כי כאשר הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים, לקודש הקודשים, ועומד לפני ה', לא הוא לבדו עומד שם, אלא כל ישראל מלווים אותו ברוחם ובנשמתם. שהרי הכהן הגדול שהוא החלק העליון שבאומה, מייצג את החלק העליון, האלוקי והרוחני שבכל אדם. אם כן ההתעלות של עמידת הכהן הגדול בקודש הקודשים לפני ד', אינה התעלות אישית בלבד, אלא כל ישראל מתרוממים לגובה נשמתו הפנימית ובפנימיותם גם הם עומדים לפני ה'. היש עילוי גדול מזה?.
לעומת זאת בליל הסדר אין פרישה מהחומר ואין עינוי הגוף. אדרבה בליל הסדר יש מצוות עשה של אכילה, מצווה של שתיית ארבע כוסות יין המשמח ומצווה של אכילה על השובע שהיא אכילה של תענוג. אחת בשנה מצווה אותנו התורה לאכול: מצה ובשר מקורבן הפסח. בלילה זה כולנו מוזמנים לשולחנו של מקום, וביחד אוכלים מקורבן ציבור.
כלומר יום הכיפורים ופסח הם שתי בחינות שונות של קדושה: יש קדושה הבאה מתוך פרישות ויש קדושה הבאה מתוך קידוש המציאות החומרית. אמנם גם בפסח יש פרישה מהחמץ, לרמוז לנו שעדיין הצד השלילי שהוא היצר הרע קיים במציאות, אך השפעתו בטלה, כדי שנוכל לקדש את החומר בלא מורא. אמנם לאחר ארבעים ותשע יום מחג הפסח, בחג השבועות נגיע למדרגה העליונה יותר, בו נקריב חמץ בשתי הלחם, ונגיע למצב שגם יצר הרע מתעלה וגם בו אנו משתמשים לעבודת ד', אך בינתיים, בפסח, נטרלנו את השפעתו.
יום הולדת האומה
הסיבה לכך שבחג הפסח אין אנו פורשים מהחומר אלא מקדשים אותו טמונה בעניינו הרוחני של חג הפסח. בחג הפסח אנו חוגגים את יום הולדת האומה, ביום זה נעשינו בניו של מקום, "בני בכורי ישראל" (שמות ד, כב). בליל הסדר הראשון, ביציאת מצרים נולדה האומה. במצרים היינו כעובר שהוא ירך אמו (מכילתא דויהי, פרשה ו), בלועים בתוך העם המצרי, עבדים מושפלים ומנוצלים התלויים במצריים תלות גמורה, והקב"ה הוציא אותנו מקרבם ככתוב: "הנסה אלקים לקחת לו גוי מקרב גוי" (דברים ד, לד).
ביציאת מצרים עם ישראל היה פסיבי וכל תהליך לידתו של העם היה מעשה אלוקים. כל היציאה ממצרים הייתה באותות ובמופתים, באצבע אלוקים וביד הגדולה האלוקית, אלו עוצמות רוחניות גבוהות ביותר והשיא היה במכת בכורות: "ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך, והכיתי כל בכור, אני ולא שרף... אני ולא שליח, אני ה'" (הגדה של פסח). וכמו שתינוק נולד, אין לו יכולת לעשות דבר, כך הקב"ה הוא זה שגאלנו ללא כל יכולת לעשות מעשה מצדנו. גם היציאה הייתה בבת אחת, עם ישראל לא יצא בהדרגה אלא בבת אחת הפכו מעבדים נרצעים לבני חורין, לעבדי ד'. זה היה תהליך אלוקי גלוי. וכך בכל שנה ריבונו של עולם מרומם אותנו אליו, מזמין אותנו לאכול משולחנו ולחגוג את יום הולדת האומה, יום היותנו בנים לד', "בני בכורי ישראל" ועל כן בליל זה בבת אחת, כמו אז ביציאת מצרים, כך בכל שנה ושנה ללא הדרגה, ריבונו של עולם מעלה אותנו לקדושה עליונה וכל החיים מתרחבים מאותה קדושה.
המקובלים מבארים שליל הסדר שונה מכל החגים ואף משבת, כי בו בבת אחת מתעלים הכוחות הרוחניים שבתוכנו והספירות העליונות, לקדושה גבוהה ביותר.
ליל הסדר: לידה וקידושין
כאמור, בליל הסדר יש בחינה של לידה, אבל יש בו גם בחינה של קידושין. ויש הבדל בין קידושין ללידה, בקידושין צריך גם את דעת המתקדשת, אך בלידה לא צריך את דעת הוולד. מכאן נאמר כי שני דברים היו ביציאת מצרים: יציאה מעבדות לחירות ויציאה מעבודה זרה לעבודת ד'. היציאה לחירות היא בחינה של לידה, בו עם ישראל היה פסיבי. אך ביציאתנו מעבודה זרה לעבודת ד', הקב"ה דפק על דלתנו: "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי" (שיר השירים ה, ב), ואנו נענינו לו ונכנסנו מדעתנו לעבודת ד', זו בחינה של קידושין.
וכך דרשו חז"ל על מצבם של עם ישראל במצרים: "מתחיל בגנות ומסיים בשבח. מאי בגנות? רב אמר: מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו. ושמואל אמר: עבדים היינו". (פסחים קטז.) חז"ל מתארים שני סוגים של שעבוד: גם שעבוד רוחני וגם שעבוד גופני. מהשעבוד הגופני לא יכלו ישראל עצמם להיגאל והיו זקוקים לגואל, אך מבחינה רוחנית, הייתה התקדמות גם מצד עם ישראל. וכך דרשו חז"ל את הפסוק "קול דודי דופק פתחי לי", על יציאת מצרים: "אמר הקב"ה לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו" (שיר השירים רבה ה, ב). ריבונו של עולם מבקש מישראל שאין להם כל זכויות במצרים והם שבויים במ"ט שערי טומאה, שיקיימו שתי מצוות: מילה ופסח, וכתוצאה מכך יפתח לנו פתח כפתחו של אולם.
וניתן לומר שלכן ציוותה תורה על שתי מצוות האכילה בפסח, כנגד שני המצבים הללו שהיו חלק מתהליך הגאולה: אכילת המָצות היא זכר לחרות הגופנית, ואכילת קורבן פסח היא זכר לפרישה מעבודה זרה וההתקרבות לעבודת ד'.
דמיון זה בין חג הפסח לבין מעמד הקידושין, נמצא גם בדברי הירושלמי בפרק ערבי פסחים (י, א), שם נאמר: "האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו", ודורש הגר"א (הגדה של פסח עם פירוש הגר"א ותלמידיו, עמ' קלג) כי כמו שכלה אסורה לבעלה עד שנאמרות שבע ברכות, כך בליל הסדר אנו מצווים להמתין במשך שבע ברכות הנאמרות בהגדה עד אכילת המצה, ואסור לאכול את המצה לפני כן. אם כן בליל הסדר יש בחינה של קידושין. אמנם שלא כדברינו לעיל, כי אכילת המצות מסמלת את החירות, לפי רעיון זה הכלה נמשלת למצה.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך לקשור את הסכך?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
מי אתה עם ישראל?
אנחנו קודש למענך
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
