ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ומבחינה רוחנית – בימי 'אחרי החגים' תמיד צפה השאלה: כיצד משמרים בימות החול את העלייה הרוחנית והטעם המיוחד של החגים הקדושים?
דומה, שבימי הספירה נתנה התורה תשובה מיוחדת לשאלה זו. בחוכמה הפנימית נאמר, שביום טוב ראשון של פסח אנו זוכים לקבל בבת אחת אור גדול, ולעלות למדרגות נישאות. במוצאי יום טוב, מתנה זו מסתלקת מאיתנו, ואנו שבים אליה בעמל איטי ומדורג, יום אחרי יום בספירת העומר, עד שאנו זוכים בה בשלמות, מכוח עבודתנו, בחג השבועות. על המתנות אומר הפתגם העממי – 'מה שבא בקלות הולך בקלות', אך עניין שהאדם עמל עליו הופך לקניינו האמיתי.
ואכן, כך הוא בתולדות ישראל: ביציאת מצרים זכינו לקבל מתנות גדולות – מלכות, סנהדרין, נבואה ומקדש. אחר כך הם הסתלקו מאיתנו בחורבן, ואנו שבים ועמלים לזכות בהם בכל ימי הגלות.
מעניין לראות, שגם מבחינה הלכתית, ספירת העומר מהווה המשך לחג הפסח. פסח = פה סח, פה מדבר. מצוותיו הן מצוות הפה – סיפור יציאת מצריים (דיבור) ואכילת המצה (חוש הטעם).
ובספירת העומר המצווה היא לספור בפה. יתר על כן – בדרך כלל, במצוות המוטלות על הפה, יש לנו כלל הלכתי: שומע כעונה. לדוגמא – בקריאת מגילה יש מצווה לקרוא במגילה, אך רובינו יוצאים ידי חובה בשמיעת בעל הקורא, מפני ששמיעתנו נחשבת כאילו קראנו בפינו. אולם, בספירת העומר, לחלק מהשיטות אין את הכלל של שומע כעונה. כלומר – מי ששמע את חברו סופר, וכיוון לצאת בכך ידי חובה - לא יצא, כי חייב האדם לספור דווקא בפיו.
גם חוש הטעם, המתבטא באכילה בפה, עומד ביסודה של ספירת העומר. הספירה מתחילה ונקראת על שם הקרבת מנחת העומר. לשיטת השולחן ערוך ופוסקים רבים – הספירה היא מדאורייתא רק בשנה שבה הקריבו את העומר (ולכן, בעוונותינו, השנה הספירה היא מדרבנן). נמצאת למד, שהספירה אינה רק הכנה למתן תורה, כי אם מושתתת על קורבן העומר. העומר עניינו להתיר את אכילת התבואה החדשה הצומחת באותה שנה. (ואנו סופרים עד חג השבועות, בו מקריבים את שני הלחם, המתירים את הקרבת התבואה החדשה במקדש). אם כך, הספירה בנויה כולה על ענייני האוכל וחוש הטעם.
מכאן למדנו, שחג הפסח לא תם, כי אם בתקופה זו של ספירת העומר, אנו ממשיכים את אורו לחיי היום – יום, עד אשר נזכה לאורו בשלמות.
ואכן, בזמן שהמקדש עמד על מכונו וישראל ישבו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", היו ימי הספירה ימים של שמחה והתעלות רוחנית, וכפי שכתב הרמב"ן שימים אלו שבין פסח לשבועות הרי הם כחול המועד ארוך. אולם מעת שגלינו מעל אדמתנו, תכפו עלינו צרות דווקא בתקופה זו, שהרי מי שלא יודע לתעל כוח גדול למקומו החיובי, הופך הוא לו לרועץ. ימי הספירה המרוממים הפכו לימי אבל על מות תלמידי ר' עקיבא (שו"ע או"ח תצג, א), בעת נשברה זרועם של ישראל במפלתו של מרד בר – כוכבא. בדורות הבאים הועמק האבל, כשמסעי הצלב אירעו בתקופת הספירה.
אולם, בהגיע עת גאולה, שב אט אט הקיץ ולובש שוב את אדרת השמחה הקדומה. ראשון לכולם, יום ל"ג בעומר, שבימי האר"י הקדוש החלו לחגוג בו את יום שמחת ר' שמעון בר יוחאי, יום תחילת התנוצצות הגאולה בזכות ספר הזוהר אשר בו יצאו ישראל מהגלות ברחמים. אחר כך הצטרפו ובאו בדורותינו אלו ימי התשועה לישראל – יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. וליבנו הומה בתפילה – "השיבנו ה' אליך ונשובה", בגאולה ובשמחה שלימה, ובהשבת ימי הספירה לעטרתם הקדומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
