ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חללי מערכות ישראל
עניין זה מציב בפנינו גם שאלות אמוניות רבות ומורכבות, ובתוכן צצה ועולה הקושיא – הרי הצלחתם של הגויים לפגוע ביהודי ולהמיתו היא חילול ה' עצום, הכיצד הוא הפך בכך למקדש ה'? לדוגמא – תקופת השואה בכללותה הייתה תקופת הסתר פנים, ושמו הגדול והנורא התחלל בגויים, ובכל זאת – זו התקופה שהצמיחה את המספר הרב ביותר של מקדשי ה', האם אין זה 'תרתי דסתרי'?
אצל החיילים הקדושים, תחושת קידוש ה' חזקה יותר, ובכל זאת – הפרידה מהם קשה וכואבת לנו עד מאוד, ומציפה אצל אנשים רגילים גם תחושות של פרידה וחיסרון, וכל חיסרון גונז בחובו את שאלת החיסרון בשפע הטוב האלוקי.
עניין זה גדול עמוק ומורכב הוא, קטונתי מלהבינו, וודאי לא נעמוד במאמר קצר זה על עומקו, ובכל זאת נאיר כאן נקודה בדרך הדרוש מתוך פרשתנו (נקודה זו בנויה על ספרי החסידות ועוד, שלא מצוטטים במאמר). פרשת אחרי מות, העוסקת ברגעי הקרבה הגדולים ביותר שבין ישראל לאבינו שבשמיים, רגעי הכניסה של הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים, פותחת במילים – "אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה' וימותו".
המתבונן בדמותם של נדב ואביהוא מגלה, שהריחוק והקירוב משמשים בהם בערבוביא. מחד – "אש זרה", זרות וריחוק, ועונש על שחטאו. ומאידך – "בקרובי אקדש", "ראוי היה הבית להתקדש בקרוביו של מקום", קירבה וקידוש ה'. ממש כעין השאלה בה פתחנו (זו לא אותה שאלה בדיוק, שהרי מקדשי ה' לא עשו חלילה חטא, ובכל זאת בעצם המציאות שגויים הרגו יהודי יש חיסרון).
נקודה זו מאיר הרשב"ם בפרשת שמיני באור מיוחד. פסוקי התורה העוסקים במות נדב ואביהוא, הוסמכו לפסוקים אחרים, פסוקי השראת השכינה במשכן. והנה יש שם שני פסוקים מקבילים ודומים עד מאוד – במשכן נאמר על הרגע הגדול והקדוש בו יורדת אש על המזבח וה' משרה שכינתו: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את החלבים...", ואצל נדב ואביהוא נאמר: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם...".
אומר הרשב"ם – זו אותה אש. האש יצאה מלפני ה', כלומר – מקודש הקודשים. ונדב ואביהוא הקטירו קטורת בתוך ההיכל, נמצא שהאש יצאה מקודש הקודשים, פגעה תחילה בנדב ואביהוא העומדים בהיכל, ומשם המשיכה החוצה אל מזבח העולה שבחוץ, והיא האש שראו כל ישראל, ובה השרה ה' את שכינתו.
ישראל סיימו את מלאכת המשכן על כל פרטיה ודקדוקיה, והתפללו וייחלו שתשרה השכינה, ועדיין לא שרתה השכינה. אולם, רק ברגע שנכנסו נדב ואביהוא פנימה, ונפשם נכספה עד כלות להשראת השכינה, שרתה השכינה.
כמובן, אסור ללכת בדרכם של נדב ואביהוא, שהרי יש סדר להתגלות ה' בעולם, סדר התורה והמצוות, ואין איש הרשאי לשנות בסדר ולעשות כרצונו. לכן מבחינתנו, העומדים בעולם הזה המוגבל ומתוחם לסדרים וגבולות יש כאן ריחוק וזרות, אולם הם עצמם נפרדו מהעולם שלנו והתעלו לעולם של קירבה ללא גבולות, ובכך הביאו לעולמנו את הקרבה הגדולה של השראת השכינה (חשוב לדייק ולהיזהר מאוד בדברים, כדי לא ליפול חלילה בחטא).
וכעין זה, אצל מקדשי ה', גם אם מבחינתנו בעולם הזה המוגבל יש חסרון והסתר פנים, הרי שהם אשר מסרו את עצמם עד כלות למענו, נדבקו בכך בקרבת אלוקים עצומה, ומתוך כך חיברו את העולם כולו אל ה', ובזכותם שמו הגדול יתקדש בעולם ותבוא הגאולה השלימה.
וכפי שאנו חשים בנוגע לקרבת ימי הזיכרון ליום העצמאות, האש בה נשרפו מקדשי ה' היא האש בה נולדת הגאולה, "כי אתה ה' באש היצתה ובאש אתה עתיד לבנותה".
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אוצרות בלב הים
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
