ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חללי מערכות ישראל
עניין זה מציב בפנינו גם שאלות אמוניות רבות ומורכבות, ובתוכן צצה ועולה הקושיא – הרי הצלחתם של הגויים לפגוע ביהודי ולהמיתו היא חילול ה' עצום, הכיצד הוא הפך בכך למקדש ה'? לדוגמא – תקופת השואה בכללותה הייתה תקופת הסתר פנים, ושמו הגדול והנורא התחלל בגויים, ובכל זאת – זו התקופה שהצמיחה את המספר הרב ביותר של מקדשי ה', האם אין זה 'תרתי דסתרי'?
אצל החיילים הקדושים, תחושת קידוש ה' חזקה יותר, ובכל זאת – הפרידה מהם קשה וכואבת לנו עד מאוד, ומציפה אצל אנשים רגילים גם תחושות של פרידה וחיסרון, וכל חיסרון גונז בחובו את שאלת החיסרון בשפע הטוב האלוקי.
עניין זה גדול עמוק ומורכב הוא, קטונתי מלהבינו, וודאי לא נעמוד במאמר קצר זה על עומקו, ובכל זאת נאיר כאן נקודה בדרך הדרוש מתוך פרשתנו (נקודה זו בנויה על ספרי החסידות ועוד, שלא מצוטטים במאמר). פרשת אחרי מות, העוסקת ברגעי הקרבה הגדולים ביותר שבין ישראל לאבינו שבשמיים, רגעי הכניסה של הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים, פותחת במילים – "אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה' וימותו".
המתבונן בדמותם של נדב ואביהוא מגלה, שהריחוק והקירוב משמשים בהם בערבוביא. מחד – "אש זרה", זרות וריחוק, ועונש על שחטאו. ומאידך – "בקרובי אקדש", "ראוי היה הבית להתקדש בקרוביו של מקום", קירבה וקידוש ה'. ממש כעין השאלה בה פתחנו (זו לא אותה שאלה בדיוק, שהרי מקדשי ה' לא עשו חלילה חטא, ובכל זאת בעצם המציאות שגויים הרגו יהודי יש חיסרון).
נקודה זו מאיר הרשב"ם בפרשת שמיני באור מיוחד. פסוקי התורה העוסקים במות נדב ואביהוא, הוסמכו לפסוקים אחרים, פסוקי השראת השכינה במשכן. והנה יש שם שני פסוקים מקבילים ודומים עד מאוד – במשכן נאמר על הרגע הגדול והקדוש בו יורדת אש על המזבח וה' משרה שכינתו: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את החלבים...", ואצל נדב ואביהוא נאמר: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם...".
אומר הרשב"ם – זו אותה אש. האש יצאה מלפני ה', כלומר – מקודש הקודשים. ונדב ואביהוא הקטירו קטורת בתוך ההיכל, נמצא שהאש יצאה מקודש הקודשים, פגעה תחילה בנדב ואביהוא העומדים בהיכל, ומשם המשיכה החוצה אל מזבח העולה שבחוץ, והיא האש שראו כל ישראל, ובה השרה ה' את שכינתו.
ישראל סיימו את מלאכת המשכן על כל פרטיה ודקדוקיה, והתפללו וייחלו שתשרה השכינה, ועדיין לא שרתה השכינה. אולם, רק ברגע שנכנסו נדב ואביהוא פנימה, ונפשם נכספה עד כלות להשראת השכינה, שרתה השכינה.
כמובן, אסור ללכת בדרכם של נדב ואביהוא, שהרי יש סדר להתגלות ה' בעולם, סדר התורה והמצוות, ואין איש הרשאי לשנות בסדר ולעשות כרצונו. לכן מבחינתנו, העומדים בעולם הזה המוגבל ומתוחם לסדרים וגבולות יש כאן ריחוק וזרות, אולם הם עצמם נפרדו מהעולם שלנו והתעלו לעולם של קירבה ללא גבולות, ובכך הביאו לעולמנו את הקרבה הגדולה של השראת השכינה (חשוב לדייק ולהיזהר מאוד בדברים, כדי לא ליפול חלילה בחטא).
וכעין זה, אצל מקדשי ה', גם אם מבחינתנו בעולם הזה המוגבל יש חסרון והסתר פנים, הרי שהם אשר מסרו את עצמם עד כלות למענו, נדבקו בכך בקרבת אלוקים עצומה, ומתוך כך חיברו את העולם כולו אל ה', ובזכותם שמו הגדול יתקדש בעולם ותבוא הגאולה השלימה.
וכפי שאנו חשים בנוגע לקרבת ימי הזיכרון ליום העצמאות, האש בה נשרפו מקדשי ה' היא האש בה נולדת הגאולה, "כי אתה ה' באש היצתה ובאש אתה עתיד לבנותה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














