ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
בגן עדן מצוי גם עץ החיים, המהווה מושא חלומותיו של האדם להשתחרר מיראת המוות, ולזכות לחיי נצח, והרי לכם סיבה טובה נוספת לשוב לגן עדן.
מי שיעיין בתורה ומפרשיה יגלה שגן עדן אכן הסתתר מאיתנו, אך מקומו ידוע לנו. הכיצד? מאז החטא, המקום לבש פנים חדשות, וכביכול מוסתר מאיתנו, אך מתחת לפני השטח מפעמים בו עדיין נהרות גן עדן בעוז, ועץ החיים מזרים ממנו חיים לכל העולם.
מקום זה הוא... מקום המקדש בירושלים.וכך מצאנו בפרקי דרבי אליעזר (כ), ששערי גן עדן מצויים ליד הר המוריה, וכשגורש האדם גורש להר המוריה. ועוד מצאנו שם (פ"יב), שהאדם נברא מעפר מקום המקדש ולכן גורש חזרה למקום ממנו הוצבר עפרו, "וישלחהו.. מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם".
המקום המדויק בהר הבית ממנו נוצר האדם הוא מקום המזבח, מקום כפרתו של האדם (רש"י בראשית ב, ז). ועוד מצאנו, שהמקום אליו גורש האדם נמצא ממזרח לגן עדן (רש"י ג, כד, שכל הגולים גולים לצד מזרח). אם כן, מי שיצרף את כל חלקי הפזל יאתר את מקום גן עדן, שהרי המזבח נמצא בהר המוריה ממזרח לבית המקדש עצמו, ואם כך שערי גן עדם הסמוכים להר המוריה הם שערי מקום המקדש עצמו.
נצרף לכך את דברי התורה (ועיין ברש"י שם) "ויטע ה' אלוקים, גן בעדן מקדם, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן". כלומר, גן עדן מורכב משני חלקים, גן ועדן. הגן נמצא במזרח, וה – עדן במערב. השורש נמצא ב – עדן, הנהר יוצא מעדן להשקות את הגן. וכך גם לבית המקדש יש שני חלקים – קודש הקודשים וההיכל. קודש הקודשים במערב, והוא מקור הקדושה.
ועוד מצאנו, שה – 'כרובים' מוזכרים רק בשני נושאים בתורה. הכרובים הסוככים בכנפיהם על ארון הברית, המונח על אבן השתיה בקודש הקודשים, והכרובים השומרים בדן עדן על עץ החיים.
נמצאנו למדים, שמקום עץ החיים נמצא במקום ארון הברית, אבן השתיה. ואכן, מאבן זו הושתת העולם, כלומר – החלו כל החיים בעולם. ונהר יוצא מעדן להשקות.. ומשם יפרד... וכאן מנויים מקורות המים המביאים חיים לעולם. ואף לעתיד לבוא, נאמר בנבואה, שעתידים לצאת מים חיים ממקום קודש הקודשים, ויחיו את העולם "ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים, חציים אל הים הקדמוני וחציים אל הים האחרון...".
מקום המקדש הוא מקום עץ החיים הגשמיים, מפני שהוא מקום החיים הרוחניים, "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", ממקום שממנו יוצאת התורה והקדושה יוצאים גם החיים, חיי הנצח.
שנזכה בקרוב להשלים את תיקון חטא אדם הראשון, ושוב יתגלה לו גן עדן בירושלים עיר הקודש במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא


















