ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש כאן עוד כמה שאלות. מהו "ותען להם מרים"? על איזו שאלה ענתה מרים? אם היתה כאן שירת נשים, היה לו לכתוב ולהתנסח כך: "ותען להן" ולא "להם"! ומדוע 'בחרה' מרים דווקא את השורה הזאת: "שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים", מתוך כל שירת הים?
בספר 'ילקוט לקח טוב' בשם ספר 'ילקוט מאמרים' בשמו של הג"ר ישעיה חשין זצ"ל מובאת תשובה אחת על כל השאלות הללו. "ותען" לדבריו, היא אכן תשובה לשאלה. כאשר נתבקשו הנשים להצטרף לשירתה של מרים, הן הקשו: "ולשמחה מה זה עושה?" (קהלת ב, ב) והסבירו: נכון, גם אנחנו טעמנו את טעם השעבוד וגם אנחנו נושמות לרווחה לנוכח השחרור המיוחל. ואולם, השחרור כשלעצמו איננו המטרה, איננו התכלית. היציאה ממצרים היא שלב בדרך להתגבשותנו כעם ולקראת קבלת התורה. זהו היעד! והרי הנשים פטורות מתלמוד תורה! אשר על כן, על מה יש להן לשמוח ולשיר? כך הקשו הנשים למרים. ומרים ענתה: להם, לגברים! כלומר, נשים יקרות, אל תזלזלו במעמדכן ובתפקידכן. אתן ניצבות לימין הגברים. יש לכן תפקיד חשוב בבניין הבית היהודי, בביצור התא המשפחתי. כלומר, המילה "להם" היא התשובה של מרים על השאלה: למה? ('למה', אותיות 'להם'). בלעדיכן אין סיכוי להקים בית, ואל נא תזלזלו בייעוד זה.
ואם תרצו, ממשיכה מרים, יש לי הוכחה עבורכן, שגדול כוחו של המסייע ככוחו של המבצע. שכן בטביעת המצרים בים סוף נאמר "סוס ורכבו רמה בים!" מילא, הרוכבים, מגיע להם! אבל הסוסים, מה הם אשמים? ואולם, מכיוון שאלמלא הסוסים לא היה כל סיכוי למצרים לקיים מרדף אחרי בני ישראל, והללו סייעו בידם לבצע את זממם, לכן נענשו אף הסוסים. גם אתן, ממשיכה מרים, מהוות נדבך מכריע וחשוב, ציר מרכזי בהקמת בית ישראל. וזה לבד מצדיק את העובדה שחלקכן בנס יציאת מצרים שקול לזה של הגברים. וזו מהווה סיבה מספיק טובה לצאת בשיר ובמחול.
תופים במדבר
חז"ל העלו את השאלה: מהיכן התופים במדבר? (רש"י על פי המכילתא) ותשובתם: מהמזוודות! כלומר? מפרש רש"י: מובטחות היו צדקניות שבדור, שהקב"ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים! כולנו יודעים מהו פירושה של נסיעה של משפחה לשבת. זוהי לוגיסטיקה אחת גדולה. ישנו צורך בהתארגנות מסודרת. צריך לזכור שלא לשכוח שום פרט ושום פריט: בגדים לכל ילד, מוצצים, טיטולים, דייסות, טלית של שבת, שמלה לערב ושמלה ליום וכו' וכו'. והנה, בתוך כל ההתארגנות של היציאה ממצרים באשמורת הבוקר, מבקשת האישה העברייה לא לשכוח את התופים. ומן הסתם הגבר מתקומם: לשם מה התופים? זה בדיוק מה שחסר לנו עכשיו?! והאישה מרגיעה: חכו ותראו, כי עוד נזדקק להם לתופים במדבר. וכך אכן היה. ראו עד היכן הגיעה מידת האופטימיות והאמונה והביטחון של האמהות במצרים!
רש"י אף מעיר הערה חשובה שמתנגשת, אולי, עם פקודת מטכ"ל: "ותען להם מרים" - משה אמר שירה לאנשים. הוא אומר להם והם עונים אחריו. ומרים אמרה שירה לנשים.
מרים לא ניסתה לבאר לנשים את חשיבות שירתן כגורם המעלה את המורל לגברים... לכאורה, יכלה מרים לגלגל עיניים לשמיים ולהסביר לבנות ישראל את 'חשיבות' הופעתן בשירה מול בני ישראל כגורם (מ)'מלכד': רק כך נוכל למגר את האויב... אין לכן מושג, נשים יקרות, כמה זה חשוב שתופיעו ב'טקסים הממלכתיים' של הצבא, בסיום קורסים וסתם כך בערבי ה(אוי ואב)וי!
אילו לא היינו אנכרוניסטים, היינו מציגים את עמדתה של מרים בצורה הרבה יותר משכנעת מכפי שהציגה אותה מרים בעצמה. אני הייתי שם בפיה של מרים מילים גדולות והתנסחות בומבסטית כמו למשל: דעו לכן, נשים יקרות, נושא שירת נשים הוא 'עניין בטחוני' חשוב ממדרגה ראשונה! עובדה היא, שהרמטכ"ל ומפקד קורס קצינים ואפילו הרבצ"ר נדרשים אליו. ב"ה, הגענו למצב שבו מפקדים מתרווחים בכורסותיהם בסלון ונהנים מהשלום ששורר בכל פנה בבית... בעיית ההתחמשות הגרעינית האיראנית נפתרה. האיום בחזית הצפונית קטן עלינו. בעיות של ביטחון פנים, מה זה בכלל? ובקיצור, זכינו למימוש חזונו של הנביא ישעיהו: "וכתתו חרבותם לעתים וחניתותיהם ל(מ)זמרות". מהיום ואילך הצבא צועד על זמרתו. אין צורך לנצח במלחמה, אלא "למנצח שיר מזמור". ואולי: למנצחת את הצבא. או למנצח שיר מזמרת...
ואולם, מרים לא השתמשה בטיעונים כאלה. משום שטיעונים כאלה אינם 'עוברים מסך'. לצערנו הרב, יש בנו תחושה כואבת שהבנים היקרים האלה, שכל חפצם לשמור על קלה כבחמורה בצבא, טובים לבשר תותחים אבל אין אפילו ניסיון קל להתחשב ברגשותיהם. מי שחושב שניתן לוותר על אותם חיילים חדורי מוטיבציה ומלאי אידיאלים בשירות הצבא, טועה טעות חמורה. מי שחושב ש'שירת הברבור' של זמרת במופע רשמי בצבא יכולה להוות תחליף ללוחם חדור אמונה וביטחון ומוטיבציה, שינסה, אבל זה מסוכן! לא ניתן לוותר כל כך בקלות על אחוז כה גבוה של מתגייסים ליחידות קרביות לטובת תחליף כה מפוקפק.
ההלכה לא תשתנה לעולם. ההלכה אינה עצה ואינה בגדר המלצה! רמטכ"ל מתחלף ואף גם רבצ"ר, "ודבר אלוקינו יקום לעולם!" (ישעיה מ, ח).
מרים, בשירת הנשים שלה ביחד עם בנות ישראל, העלתה את הנשים אל אותו הרף שעליו עומדים הגברים. אבל לא עמהם!
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.













