ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש כאן עוד כמה שאלות. מהו "ותען להם מרים"? על איזו שאלה ענתה מרים? אם היתה כאן שירת נשים, היה לו לכתוב ולהתנסח כך: "ותען להן" ולא "להם"! ומדוע 'בחרה' מרים דווקא את השורה הזאת: "שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים", מתוך כל שירת הים?
בספר 'ילקוט לקח טוב' בשם ספר 'ילקוט מאמרים' בשמו של הג"ר ישעיה חשין זצ"ל מובאת תשובה אחת על כל השאלות הללו. "ותען" לדבריו, היא אכן תשובה לשאלה. כאשר נתבקשו הנשים להצטרף לשירתה של מרים, הן הקשו: "ולשמחה מה זה עושה?" (קהלת ב, ב) והסבירו: נכון, גם אנחנו טעמנו את טעם השעבוד וגם אנחנו נושמות לרווחה לנוכח השחרור המיוחל. ואולם, השחרור כשלעצמו איננו המטרה, איננו התכלית. היציאה ממצרים היא שלב בדרך להתגבשותנו כעם ולקראת קבלת התורה. זהו היעד! והרי הנשים פטורות מתלמוד תורה! אשר על כן, על מה יש להן לשמוח ולשיר? כך הקשו הנשים למרים. ומרים ענתה: להם, לגברים! כלומר, נשים יקרות, אל תזלזלו במעמדכן ובתפקידכן. אתן ניצבות לימין הגברים. יש לכן תפקיד חשוב בבניין הבית היהודי, בביצור התא המשפחתי. כלומר, המילה "להם" היא התשובה של מרים על השאלה: למה? ('למה', אותיות 'להם'). בלעדיכן אין סיכוי להקים בית, ואל נא תזלזלו בייעוד זה.
ואם תרצו, ממשיכה מרים, יש לי הוכחה עבורכן, שגדול כוחו של המסייע ככוחו של המבצע. שכן בטביעת המצרים בים סוף נאמר "סוס ורכבו רמה בים!" מילא, הרוכבים, מגיע להם! אבל הסוסים, מה הם אשמים? ואולם, מכיוון שאלמלא הסוסים לא היה כל סיכוי למצרים לקיים מרדף אחרי בני ישראל, והללו סייעו בידם לבצע את זממם, לכן נענשו אף הסוסים. גם אתן, ממשיכה מרים, מהוות נדבך מכריע וחשוב, ציר מרכזי בהקמת בית ישראל. וזה לבד מצדיק את העובדה שחלקכן בנס יציאת מצרים שקול לזה של הגברים. וזו מהווה סיבה מספיק טובה לצאת בשיר ובמחול.
תופים במדבר
חז"ל העלו את השאלה: מהיכן התופים במדבר? (רש"י על פי המכילתא) ותשובתם: מהמזוודות! כלומר? מפרש רש"י: מובטחות היו צדקניות שבדור, שהקב"ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים! כולנו יודעים מהו פירושה של נסיעה של משפחה לשבת. זוהי לוגיסטיקה אחת גדולה. ישנו צורך בהתארגנות מסודרת. צריך לזכור שלא לשכוח שום פרט ושום פריט: בגדים לכל ילד, מוצצים, טיטולים, דייסות, טלית של שבת, שמלה לערב ושמלה ליום וכו' וכו'. והנה, בתוך כל ההתארגנות של היציאה ממצרים באשמורת הבוקר, מבקשת האישה העברייה לא לשכוח את התופים. ומן הסתם הגבר מתקומם: לשם מה התופים? זה בדיוק מה שחסר לנו עכשיו?! והאישה מרגיעה: חכו ותראו, כי עוד נזדקק להם לתופים במדבר. וכך אכן היה. ראו עד היכן הגיעה מידת האופטימיות והאמונה והביטחון של האמהות במצרים!
רש"י אף מעיר הערה חשובה שמתנגשת, אולי, עם פקודת מטכ"ל: "ותען להם מרים" - משה אמר שירה לאנשים. הוא אומר להם והם עונים אחריו. ומרים אמרה שירה לנשים.
מרים לא ניסתה לבאר לנשים את חשיבות שירתן כגורם המעלה את המורל לגברים... לכאורה, יכלה מרים לגלגל עיניים לשמיים ולהסביר לבנות ישראל את 'חשיבות' הופעתן בשירה מול בני ישראל כגורם (מ)'מלכד': רק כך נוכל למגר את האויב... אין לכן מושג, נשים יקרות, כמה זה חשוב שתופיעו ב'טקסים הממלכתיים' של הצבא, בסיום קורסים וסתם כך בערבי ה(אוי ואב)וי!
אילו לא היינו אנכרוניסטים, היינו מציגים את עמדתה של מרים בצורה הרבה יותר משכנעת מכפי שהציגה אותה מרים בעצמה. אני הייתי שם בפיה של מרים מילים גדולות והתנסחות בומבסטית כמו למשל: דעו לכן, נשים יקרות, נושא שירת נשים הוא 'עניין בטחוני' חשוב ממדרגה ראשונה! עובדה היא, שהרמטכ"ל ומפקד קורס קצינים ואפילו הרבצ"ר נדרשים אליו. ב"ה, הגענו למצב שבו מפקדים מתרווחים בכורסותיהם בסלון ונהנים מהשלום ששורר בכל פנה בבית... בעיית ההתחמשות הגרעינית האיראנית נפתרה. האיום בחזית הצפונית קטן עלינו. בעיות של ביטחון פנים, מה זה בכלל? ובקיצור, זכינו למימוש חזונו של הנביא ישעיהו: "וכתתו חרבותם לעתים וחניתותיהם ל(מ)זמרות". מהיום ואילך הצבא צועד על זמרתו. אין צורך לנצח במלחמה, אלא "למנצח שיר מזמור". ואולי: למנצחת את הצבא. או למנצח שיר מזמרת...
ואולם, מרים לא השתמשה בטיעונים כאלה. משום שטיעונים כאלה אינם 'עוברים מסך'. לצערנו הרב, יש בנו תחושה כואבת שהבנים היקרים האלה, שכל חפצם לשמור על קלה כבחמורה בצבא, טובים לבשר תותחים אבל אין אפילו ניסיון קל להתחשב ברגשותיהם. מי שחושב שניתן לוותר על אותם חיילים חדורי מוטיבציה ומלאי אידיאלים בשירות הצבא, טועה טעות חמורה. מי שחושב ש'שירת הברבור' של זמרת במופע רשמי בצבא יכולה להוות תחליף ללוחם חדור אמונה וביטחון ומוטיבציה, שינסה, אבל זה מסוכן! לא ניתן לוותר כל כך בקלות על אחוז כה גבוה של מתגייסים ליחידות קרביות לטובת תחליף כה מפוקפק.
ההלכה לא תשתנה לעולם. ההלכה אינה עצה ואינה בגדר המלצה! רמטכ"ל מתחלף ואף גם רבצ"ר, "ודבר אלוקינו יקום לעולם!" (ישעיה מ, ח).
מרים, בשירת הנשים שלה ביחד עם בנות ישראל, העלתה את הנשים אל אותו הרף שעליו עומדים הגברים. אבל לא עמהם!
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
