ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יא: שליש תחתון – יב: במשנה)
א. סדר קריאת שמע במקדש
הברייתא –
ברכה אחת, 10 הדברות,
3 פרשיות ק"ש,
אמת ויציב, עבודה וברכת כהנים,
ובשבת ברכה של המשמר היוצא.
A. לפניה אמרו רק ברכה אחת
ר"י-שמואל – אהבה רבה
ר' זריקא-ר' אמי-ר"ל – יוצר אור.
רי"צ בר יוסף – הבינו זאת מזה שר"ל אמר "זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו".
שאם הכוונה ליוצר אור, מובן – כי ויתרו על אהבה רבה.
אך אם הכוונה לאהבה רבה, אולי פשוט לא אמרו יוצר אור כי עדיין מוקדם (ואמרו אח"כ), ואי אפשר ללמוד שאינן מעכבות.
והוא דוחה – הכוונה לאהבה רבה, והכוונה שסדר הברכות אינו מעכב
B. אחרי הברכה האחת אמרו 10 הדיברות.
ר"י-שמואל, ור' נתן בברייתא – גם בגבולים רצו אך ביטלו מפני המינים.
[ומסופר על אמוראים שונים שרצו לקבוע אמירת 10 הדיברות ודחו אותם שכבר ביטלו כנ"ל].
C. בשבת הוסיפו ברכה שאומר המשמר היוצא
למשמר הנכנס – "מי ששיכן את שמו בבית הזה, הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה שלום ורעות".
ב. שינוי בכוונה בפתיחת הברכה
הקדמה –
בברכה שני חלקים – הפתיחה והתוכן עצמו.
בתוכן – הכוונה לא משנה. בפתיחה אין תוכן מסוים, והשאלה היא:
האם כוונה לא טובה בפתיחה יכולה לקלקל?
למשל – מחזיק שכר, וכיוון בפתיחה ליין.
תא שמע:
- a. לגבי הברכה הראשונה לפני ק"ש – יצא.
(בשחרית, כיוון בפתיחה ללילה, אך חתם טוב. בערבית להפך).
דחייה –
- 1. שם התוכן חזק יותר (כי יש בו ברכה).
דחייה – זה טוב לרב, אך לרי"ח בלי מלכות זה לא חשוב).
- 2. שם גם הפתיחה טובה (כיון שבבוקר ובלילה מזכירים גם לילה ובוקר).
- b. בסיום הברייתא – "כללו של דבר, הכל הולך אחר החיתום" – לכאורה בא ללמד את הנ"ל.
דחייה – ללמד על לחם ותמרים, שאם אוכל תמרים וכיוון ללחם יצא, כיון שבדיעבד יכול לברך המוציא על תמרים, כיוון שזנים.
(יב. 8-)
ג. הברכה שאחרי קריאת שמע
נוסח הברכה – רבה בר חיננא סבא-רב – אמת ויציב בבוקר ואמת ואמונה בערב.
[עוד מימרות שלו:
- כורע בברוך וזוקף בשם (שמואל - ה' זוקף כפופים. וכן בהמשך שמואל עצמו בשם רב).
קושיא – "מפני שמי ניחת הוא". תשובה – מפני שמי ולא בשמי.
- שינויים בתפילת בעשרת ימי תשובה –
רבה בר חיננא-רב - אומר המלך הקדוש והמלך המשפט (וכן רבה והלכתא),
ר"א – גם בהא-ל הקודש- יצא,
רב יוסף – לא משנים כלל.
- מי שלא מתפלל על חברו נקרא חוטא.
רבא – אם הנצרך לתפילה ת"ח, צריך שיחלה עצמו עליו
מקור –
- שאול לעבדיו - "ואין חולה מכם עלי". דחייה – זה דווקא במלך.
- "ואני בחלותם (דואג ואחיתופל), לבושי שק, עיניתי בצום נפשי..." (תהילים לה).
- כל החוטא ומתבייש, נמחלים לו כל עוונותיו.
מקור –
1. מפני כלימתך בכפרי לך...".
דחייה – אולי זה דווקא בכל עמ"י.
2. שאול שהתבייש בהריגת אנשי נוב ונמחל לו (1. יהיה במחיצתו של שמואל. 2. נקרא בחיר ה').
ד. המשך סדר קריאת שמע
א. רצו לקבוע גם פרשת בלק
למה כן –
- יציאת מצרים.
דחייה – גם בפרשת משקולות יש. - "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" (שהקב"ה שומר עלינו בשכבנו ובקומנו).
למה לא – טורח.
אז שיאמרו רק פסוק זה?
לא קוטעים פרשייה באמצע.
ב. למה פרשת ציצית?
כי יש בה ששה דברים:
- 1. עול מצוות – וזכרתם את כל מצוות ה'.
- 2. ציצית.
- 3. יציאת מצרים – אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים....
- 4. כנגד מחשבת מינות – ולא תתורו אחרי לבבכם
- 5. הרהור עבירה – ואחרי עיניכם
- 6. הרהור ע"ז – אשר אתם זונים אחריהם.
רבנים בבית המדרש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
