ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יא: שליש תחתון – יב: במשנה)
א. סדר קריאת שמע במקדש
הברייתא –
ברכה אחת, 10 הדברות,
3 פרשיות ק"ש,
אמת ויציב, עבודה וברכת כהנים,
ובשבת ברכה של המשמר היוצא.
A. לפניה אמרו רק ברכה אחת
ר"י-שמואל – אהבה רבה
ר' זריקא-ר' אמי-ר"ל – יוצר אור.
רי"צ בר יוסף – הבינו זאת מזה שר"ל אמר "זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו".
שאם הכוונה ליוצר אור, מובן – כי ויתרו על אהבה רבה.
אך אם הכוונה לאהבה רבה, אולי פשוט לא אמרו יוצר אור כי עדיין מוקדם (ואמרו אח"כ), ואי אפשר ללמוד שאינן מעכבות.
והוא דוחה – הכוונה לאהבה רבה, והכוונה שסדר הברכות אינו מעכב
B. אחרי הברכה האחת אמרו 10 הדיברות.
ר"י-שמואל, ור' נתן בברייתא – גם בגבולים רצו אך ביטלו מפני המינים.
[ומסופר על אמוראים שונים שרצו לקבוע אמירת 10 הדיברות ודחו אותם שכבר ביטלו כנ"ל].
C. בשבת הוסיפו ברכה שאומר המשמר היוצא
למשמר הנכנס – "מי ששיכן את שמו בבית הזה, הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה שלום ורעות".
ב. שינוי בכוונה בפתיחת הברכה
הקדמה –
בברכה שני חלקים – הפתיחה והתוכן עצמו.
בתוכן – הכוונה לא משנה. בפתיחה אין תוכן מסוים, והשאלה היא:
האם כוונה לא טובה בפתיחה יכולה לקלקל?
למשל – מחזיק שכר, וכיוון בפתיחה ליין.
תא שמע:
- a. לגבי הברכה הראשונה לפני ק"ש – יצא.
(בשחרית, כיוון בפתיחה ללילה, אך חתם טוב. בערבית להפך).
דחייה –
- 1. שם התוכן חזק יותר (כי יש בו ברכה).
דחייה – זה טוב לרב, אך לרי"ח בלי מלכות זה לא חשוב).
- 2. שם גם הפתיחה טובה (כיון שבבוקר ובלילה מזכירים גם לילה ובוקר).
- b. בסיום הברייתא – "כללו של דבר, הכל הולך אחר החיתום" – לכאורה בא ללמד את הנ"ל.
דחייה – ללמד על לחם ותמרים, שאם אוכל תמרים וכיוון ללחם יצא, כיון שבדיעבד יכול לברך המוציא על תמרים, כיוון שזנים.
(יב. 8-)
ג. הברכה שאחרי קריאת שמע
נוסח הברכה – רבה בר חיננא סבא-רב – אמת ויציב בבוקר ואמת ואמונה בערב.
[עוד מימרות שלו:
- כורע בברוך וזוקף בשם (שמואל - ה' זוקף כפופים. וכן בהמשך שמואל עצמו בשם רב).
קושיא – "מפני שמי ניחת הוא". תשובה – מפני שמי ולא בשמי.
- שינויים בתפילת בעשרת ימי תשובה –
רבה בר חיננא-רב - אומר המלך הקדוש והמלך המשפט (וכן רבה והלכתא),
ר"א – גם בהא-ל הקודש- יצא,
רב יוסף – לא משנים כלל.
- מי שלא מתפלל על חברו נקרא חוטא.
רבא – אם הנצרך לתפילה ת"ח, צריך שיחלה עצמו עליו
מקור –
- שאול לעבדיו - "ואין חולה מכם עלי". דחייה – זה דווקא במלך.
- "ואני בחלותם (דואג ואחיתופל), לבושי שק, עיניתי בצום נפשי..." (תהילים לה).
- כל החוטא ומתבייש, נמחלים לו כל עוונותיו.
מקור –
1. מפני כלימתך בכפרי לך...".
דחייה – אולי זה דווקא בכל עמ"י.
2. שאול שהתבייש בהריגת אנשי נוב ונמחל לו (1. יהיה במחיצתו של שמואל. 2. נקרא בחיר ה').
ד. המשך סדר קריאת שמע
א. רצו לקבוע גם פרשת בלק
למה כן –
- יציאת מצרים.
דחייה – גם בפרשת משקולות יש. - "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" (שהקב"ה שומר עלינו בשכבנו ובקומנו).
למה לא – טורח.
אז שיאמרו רק פסוק זה?
לא קוטעים פרשייה באמצע.
ב. למה פרשת ציצית?
כי יש בה ששה דברים:
- 1. עול מצוות – וזכרתם את כל מצוות ה'.
- 2. ציצית.
- 3. יציאת מצרים – אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים....
- 4. כנגד מחשבת מינות – ולא תתורו אחרי לבבכם
- 5. הרהור עבירה – ואחרי עיניכם
- 6. הרהור ע"ז – אשר אתם זונים אחריהם.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













