(יא: שליש תחתון – יב: במשנה)

א. סדר קריאת שמע במקדש

הברייתא –
ברכה אחת, 10 הדברות,
3 פרשיות ק"ש,
אמת ויציב, עבודה וברכת כהנים,
ובשבת ברכה של המשמר היוצא.

A. לפניה אמרו רק ברכה אחת

ר"י-שמואל – אהבה רבה
ר' זריקא-ר' אמי-ר"ל – יוצר אור.

רי"צ בר יוסף – הבינו זאת מזה שר"ל אמר "זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו".
שאם הכוונה ליוצר אור, מובן – כי ויתרו על אהבה רבה.     
אך אם הכוונה לאהבה רבה, אולי פשוט לא אמרו יוצר אור כי עדיין מוקדם (ואמרו אח"כ), ואי אפשר ללמוד שאינן מעכבות.

והוא דוחה – הכוונה לאהבה רבה, והכוונה שסדר הברכות אינו מעכב

B. אחרי הברכה האחת אמרו 10 הדיברות.

ר"י-שמואל, ור' נתן בברייתא – גם בגבולים רצו אך ביטלו מפני המינים.

[ומסופר על אמוראים שונים שרצו לקבוע אמירת 10 הדיברות ודחו אותם שכבר ביטלו כנ"ל].

C. בשבת הוסיפו ברכה שאומר המשמר היוצא

למשמר הנכנס – "מי ששיכן את שמו בבית הזה, הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה שלום ורעות".

ב. שינוי בכוונה בפתיחת הברכה

הקדמה –

בברכה שני חלקים – הפתיחה והתוכן עצמו.
בתוכן – הכוונה לא משנה. בפתיחה אין תוכן מסוים, והשאלה היא:

האם כוונה לא טובה בפתיחה יכולה לקלקל?
למשל – מחזיק שכר, וכיוון בפתיחה ליין.

תא שמע:

1. a. לגבי הברכה הראשונה לפני ק"ש – יצא.

(בשחרית, כיוון בפתיחה ללילה, אך חתם טוב. בערבית להפך).

דחייה –

1. 1. שם התוכן חזק יותר (כי יש בו ברכה). 

דחייה – זה טוב לרב, אך לרי"ח בלי מלכות זה לא חשוב).

1. 2. שם גם הפתיחה טובה (כיון שבבוקר ובלילה מזכירים גם לילה ובוקר). 
2. b. בסיום הברייתא – "כללו של דבר, הכל הולך אחר החיתום" – לכאורה בא ללמד את הנ"ל. 

דחייה – ללמד על לחם ותמרים, שאם אוכל תמרים וכיוון ללחם יצא, כיון שבדיעבד יכול לברך המוציא על תמרים, כיוון שזנים.

(יב. 8-)

ג. הברכה שאחרי קריאת שמע

נוסח הברכה – רבה בר חיננא סבא-רב – אמת ויציב בבוקר ואמת ואמונה בערב.

[עוד מימרות שלו:

1. כורע בברוך וזוקף בשם (שמואל - ה' זוקף כפופים. וכן בהמשך שמואל עצמו בשם רב).

קושיא – "מפני שמי ניחת הוא". תשובה – מפני שמי ולא בשמי.

1. שינויים בתפילת בעשרת ימי תשובה –

רבה בר חיננא-רב - אומר המלך הקדוש והמלך המשפט (וכן רבה והלכתא),

ר"א – גם בהא-ל הקודש- יצא,

רב יוסף – לא משנים כלל.

1. מי שלא מתפלל על חברו נקרא חוטא.

רבא – אם הנצרך לתפילה ת"ח, צריך שיחלה עצמו עליו

מקור –

1. שאול לעבדיו - "ואין חולה מכם עלי". דחייה – זה דווקא במלך.
2. "ואני בחלותם (דואג ואחיתופל), לבושי שק, עיניתי בצום נפשי..." (תהילים לה).
3. כל החוטא ומתבייש, נמחלים לו כל עוונותיו.

מקור –
1. מפני כלימתך בכפרי לך...".

דחייה – אולי זה דווקא בכל עמ"י.

2. שאול שהתבייש בהריגת אנשי נוב ונמחל לו (1. יהיה במחיצתו של שמואל. 2. נקרא בחיר ה').

ד.  המשך סדר קריאת שמע

א. רצו לקבוע גם פרשת בלק
למה כן –

1. יציאת מצרים.
   דחייה – גם בפרשת משקולות יש.
2. "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" (שהקב"ה שומר עלינו בשכבנו ובקומנו).

למה לא – טורח.

אז שיאמרו רק פסוק זה?
לא קוטעים פרשייה באמצע.

ב. למה פרשת ציצית?
כי יש בה ששה דברים:

1. 1. עול מצוות – וזכרתם את כל מצוות ה'.
2. 2. ציצית.
3. 3. יציאת מצרים – אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים....
4. 4. כנגד מחשבת מינות – ולא תתורו אחרי לבבכם
5. 5. הרהור עבירה – ואחרי עיניכם
6. 6. הרהור ע"ז – אשר אתם זונים אחריהם.