ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החל האיש להסתגף, כפי אשר הורה לו הרב, אך כיוון שהיה אדם חולני, לא עמד לו כוחו להשלים את כל הסיגופים. הצטער מאוד היהודי על שאין בכוחו לכפר על חטאו, ושקע בעצבות גדולה. יום אחד, פגש אותו אחד ממכיריו, ושאלו – למה אתה עצוב כל כך?
סיפר לו היהודי את סיפורו וצערו. והנה, אמר לו החבר – 'שמעתי, שיש צדיק חדש, שסולל דרך חדשה של תשובה בעולם, סע אליו, והוא ימצא לך בוודאי דרך לכפר על חטאך'.
נסע האיש לצדיק, הלא הוא רבי ישראל בעל שם טוב, וכשהגיע אליו פרץ בבכי מר, וסיפר לצדיק את חטאו. ניחמו הצדיק ואמר לו – 'אני רואה שאתה מתחרט בלב שלם על חטאך. כיוון שמיעטת בכבוד השבת, הרי שתשובתך היא להרבות בכבוד השבת. לפיכך, במשך מספר שבתות תדליק כמה נרות גדולים בבית הכנסת לכבוד שבת, ובכך תוסיף בכבוד השבת, וסר עוונך וחטאתך יכופר'.
חזר האיש לביתו בשמחה, ועשה כדברי הצדיק. כל כך שמח בדרך התשובה המיוחדת, עד שהרגיש שהוא מוכרח לספר לרב העיר, שיש דרך חדשה של תשובה בעולם. אולם, כשרב העיר שמע את הסיפור, נחרד מאוד והתפלא, שהרי חילול שבת חטא חמור הוא, וכיצד אפשר לתקנו בהדלקת נרות בלבד.
החליט הרב לנסוע אל הבעש"ט הקדוש, ולשאלו לפשר דרכו החדשה. הבעש"ט צפה ברוח קדשו את העניין, וסובב את העניינים כך שעגלתו של הרב נתקעה והתעכבה בדרך, והגיעה בערב שבת בין השמשות רק לפאתי העיר. מחשש לחילול שבת, קפץ רבי יחיאל מיכל מהעגלה, וצעד רגלי בבגדי חול לכיוון ביתו של הבעש"ט.
וכך בשעה שהבעש"ט עמד בבגדי השבת, עם כוס הקידוש בידו, נפתחה הדלת ורבי יחיאל מיכל נכנס פנימה, כשהוא אפוף צער גדול על שמיעט בכבוד השבת.
הביט בו הבעש"ט ואמר: נו, אתה מרגיש כמה גדול צערו של יהודי, כשהוא ממעט בכבוד השבת.
סיפור זה נותן מבט חדש ועמוק על דרכה של התשובה באלול ובכל השנה. בשעה שאנו חוטאים ונופלים, קל לנו לחשוב שתיקוננו יהיה בכך שנכעס על עצמנו, ונשבור את הכוחות שהובילו לחטא. לפיכך, הסיגופים נראים כדבר המתאים יותר מכל לתשובה.
אולם, הבעש"ט וגדולי הדורות האחרונים חידשו דרך עמוקה מזו לתשובה. המילה – 'תשובה' היא מלשון: 'לשוב', לחזור. על האדם להחזיר למקומם הטוב את הכוחות שנפלו. אם יסתפק האדם רק בלשבור את הכוחות הללו, הרי שהם לא יוכלו לשוב למקומם.
לפיכך על האדם לשאוף להעלות את הכוחות הללו בעצמם, ובכך לתקנם ולהשיבם. לא תמיד, אפשר לעשות זאת בקלות ומיד, שהרי הכוחות נפלו, ועליהם לעבור דרך של זיכוך.
בסיפור, היהודי מצטער בתחילה, ובכך הוא עוזב את הכוחות בצורתם הנפולה. אולם, בשלב השני עליו לקחת את הכוחות הנפולים ולהשיבם מעלה. זאת הוא עושה בהדלקת נרות השבת, שהרי הנפילה היא זו שמובילה אותו לרצון הגדול להוסיף בכבוד השבת. נמצא, שבסופו של דבר החטא היה המנוף לתיקון ולהתעלות.
זוהי תשובה מאהבה, שזדונות נהפכים לו לזכויות!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.














