ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כב: במשנה – כג: שליש תחתון)
תפילה ועניינים הקשורים לצואה ומי רגלים
משנה -
1. מתפלל שנזכר שהוא בעל קרי – יקצר.
ת"ר - קורא בתורה – ת"ק – מגמגם (ממהר), ר"מ – 3 פסוקים ומפסיק
2. טובל שרואה שמגיע סוף זמן ק"ש (הנץ) – אם לא יספיק – יתכסה ויקרא.
3. לא יקרא ק"ש ליד מים רעים, מי משרה, צואה.
א. ליד צואה
1. במשנה – יתרחק ד' אמות.
2. ראה צואה כנגדו – בברייתות - יתרחק שתהיה מאחוריו ד"א, ואם לא יכול – לצדדין.
3. מצא צואה במקומו (תוס' – במקום שזה מצוי, והיה אמור לבדוק):
רבה ורבא – חטא.
[האם צריך להתפלל שוב? רבה – לא, רבא – כן ("זבח רשעים תועבה")].
ב. מתפלל ומים שותתים על ברכיו – מפסיק ואז חוזר ומתפלל
מחלוקת רב חסדא ורב המנונא אם להתחלה או להפסקה.
נקודת המחלוקת:
- מדובר ששהה כדי לגמור את כולה,
ומחלוקת בשהה כדי לגמור את כולה אם חוזר לראש. - רב אשי – לא שהה,
וכאן הרי התברר שמראש לא יכל להתפלל בלי שיצאו המי רגליים באמצע,
וברור שלכתחילה לא יתפלל, אך בדיעבד -
המחלוקת היא האם הוא דחוי מלהתפלל כבר מראש.
וכן מצינו בברייתא שהוא דחוי (הדעה שאמרה שאינו דחוי תפרש זאת רק לצרכים גדולים) - הנצרך לנקביו אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה.
רב זביד – אא"כ יכול להתאפק פרסה (72 דקות).
(מקור – ר' שמואל בר נחמני – הכון לקראת אלוקיך ישראל.
אגב, עוד דרשה שלו על "שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלוקים, ורב אשי דורש על זה שישמור נקביו בזמן התפילה (רש"י – מלהפיח)).
(כג. באמצע)
ג. תפילין לנכנס לבית הכסא
הנחות:
- אין בעיה במי רגליים עם תפילין.
- אין בעיה בתפילין עצמן כשהן קרובות לבית הכיסא.
- כל הבעיה היא כשהוא לבוש בתפילין, ורק לנכנס לצואה + בית הכסא.
A. לצרכים גדולים -
1. ת"ר – חולץ במרחק ד"א.
רב ששת – רק בבית הכסא קבוע (שכבר נעשה בו שימוש).
2. איפה מניח אותם?
ברייתא -
ב"ש – בחלון הסמוך לרה"ר.
ב"ה – בידו.
ר"ע – בידו ובגדו.
וממשיך ר"ע – (אם לא יכול להחזיק) - מניחם בחורים הפנימיים ולא בחורים הסמוכים לרה"ר (שמא יקחו לו, ומעשה בתלמיד שזונה לקחתם והעלילה עליו והתאבד).
הרחבה לגבי מקום ההנחה – (ברייתא ב)
בראשונה שמו בחורים הפנימיים – אך באו עכברים,
אח"כ שמו בחלונות בחוץ –אך גנבום גויים,
לכן התקינו שייקחם בידו.
הרחבה לגבי ההחזקה ביד -
1. רבי מיאשא – גוללן, ואוחזן בידו כנגד ליבו.
2. רב יוסף – שהרצועה לא תיראה טפח.
3. מסופר על רי"ח ורבא – שהחזקה ביד מותרת אפילו לכתחילה - שאפילו שיכלו למסור לתלמידים להחזיק להם – נכנסו עם התפילין בידם, כדי שישמרו התפילין עליהם.
4. ר' זירא – אם כשיצא מהשירותים ממילא כבר יגיע הערב (יעבור זמן תפילין) - מכסה אותם בכיס טפח.
אגב, איך מאחסנים את התפילין בלילה -
רי"ח – כיס טפח ומניח על הקרקע (אביי – דווקא בכלי המיועד, אחרת – גם פחות מטפח).
B. מי רגלים
1. (כג. באמצע) – איבעיא להו – האם יכול להיכנס לבוש בתפילין להשתין?
רבינא – מותר,
רב אדא בר מתנא – אסור,
רבא – אסור אך רק שמא יפנה/יפיח.
2. (כג: 5+) ברייתא - לא ישתין עם תפילין בידו (ועוד דינים בהתנהגות עם תפילין).
(לשים לב שבדיון הבא כשכתוב בית כסא קבוע/עראי, הכוונה לצרכים גדולים/קטנים (רש"י)).
ברייתא זו ודאי טובה לב"ש, שאסרו לצרכים גדולים בידו.
מה הדין לב"ה, שבצרכים גדולים התירו?
רבא-רב ששת – מותר (קל וחומר מגדולים שמותר).
קשה – "דברים שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן (וההמשך – וזה נוגד קל וחומר)",
לכאורה הכוונה שהתיר ביד לגדולים ואסר לקטנים.
תשובה – הכוונה לכמה מגלה את גופו כשמתפנה לגדולים -
באיש מלפנים ומאחור, באישה רק מאחור.
דחייה – זה לא נוגד שום קל וחומר!
אלא באמת אסור גם לב"ה.
וזה אכן נוגד לכאורה קל וחומר.
ומה באמת הסברא? כי במי רגלים יש ניצוצות.
אז למה זה נוגד קל וחומר?
זה לא נוגד, אלא הכוונה היא – אל תסכל על זה בצורה של קל וחומר, אלא לך לפי הטעם.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

אנחנו קודש למענך

הלכות שטיפת כלים בשבת

האם מותר להתקלח ביום טוב?

כיצד מתחזקים באהבת ישראל?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מי אתה עם ישראל?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















