ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כז: שליש תחתון – כח: במשנה השנייה)
א. תפילת הערב אין לה קבע
A. פירוש –
- אין לה הגבלת זמן.
דחייה – שיכתוב – "כל הלילה". - אינה חובה.
B. הדעות – ר"ג – חובה, ר' יהושע – רשות.
C. מעשה בר' יהושע ור"ג –
- שאלת התלמיד (רשב"י) והדיון בבית המדרש.
הענשת ר' יהושע וסילוק ר"ג. - מינוי ר"א ב"ע, כבן 70.
- תחת הנהגתו של ר"א ב"ע – 1. הוסיפו 400/700 ספסלים (אין תוכו כברו). 2. עדויות + בו ביום. 3. גם ר"ג הגיע – ובין השאר דנו בגר עמוני (ר' יהושע – מותר (כי סנחריב בלבל האומות ועוד לא שבו), ר"ג – אסור (כי כבר שבו).
- הפיוס – ר"ג בא להתפייס, מזהה שהוא פחמי ומקבל ביקורת, ניסיונות ההודעה לחכמים, חלוקת השבתות (1-3).
(כח. רבע תחתון)
ב. זמן מוסף –
A. הזמן - ת"ק – כל היום (רי"ח – אך נקרא פושע), ר"י – 7 שעות.
B. נובע מזה: היו לפניו 2 תפילות – מנחה ומוסף:
ר"י – מוסף (עוברת),
ת"ק – מנחה (תדירה) – וכן רי"ח, (ור' זירא שחלש ולא הגיע לביהמ"ד, שמח כששמע שזה רי"ח כי התלבט אולי זה ריב"ל).
C. המתפלל אחרי זמני ר"י – "נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי, מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה".
ריב"ל - במוסף – שבר יבוא על ישראל על שאחרו את המועדים,
ר"א - בשחרית – תוגה (עצבות) תבוא על ישראל וכו'.
D. עוד הלכות לגבי מוסף – (כח: 1+)
אביי ניסה לברר למה רב אויא לא בא לדרשת רב יוסף לפני מוסף, כי אמנם היה חלש אך יכל לאכול ולבוא.
תשובות רב אויא:
- רב הונא - אסור לאכול לפני מוסף.
דחייה – אז תתפלל ביחידות, תאכל ותבוא. - רי"ח - אסור להקדים תפילתו לשל הציבור.
דחייה – זה רק במסגרת הציבור.
E. אגב, לגבי אכילה לפני התפילה,
רב הונא (כנ"ל) וריב"ל (לגבי מנחה) – אסרו,
אך להלכה – מותר.
ג. משנה – תפילת ר' נחוניא בן הקנה בבית המדרש
A. נוסח התפילות.
B. צוואות רוחניות של תנאים כשחלו (קשור לתפילה)
- 1. ר' אליעזר – כבוד חברכם, מינעו בניכם מן ההגיון (מקרא/שיחת ילדים) והושיבום אצל ת"ח, ודעו לפני מי אתם עומדים בתפילה.
- 2. רי"ח בן זכאי – 1. בכה שמא הולך לגיהנום (ובניגוד למלך בשר ודם, כאן זה לעולם ואי אפשר לפייסו בממון). 2. ברכם שיהיה מורא שמיים שלהם כמורא בשר ודם (הלוואי...).

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך נהנים כשעובדים קשה?

איך עושים קידוש?

למה אנחנו ממש דומים לשמן?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר לפנות למקובלים?

במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















