(לג. במשנה – לד. במשנה)

תוספות בתפילה

א. הסבר מיקום התוספות -

גבורות גשמים בתחיית המתים – מחיה,
שאלת גשמים בברכת השנים – פרנסה
הבדלה בחונן הדעת – רב יוסף – חכמה, רבנן – בתחילת ברכות החול.

[לגבי ברכת הדעת -
ר' אמי – גדולה דעה שניתנה בתחילת החול, ושניתנה בין 2 אותיות (כי א-ל דעות ה').
ר"א – גם המקדש, ומי שיש לו דעה כאילו נבנה המקדש.
ר' אחא קר' – גם נקמה? כן].

ב. המחלוקת לגבי מיקום הבדלה -

(ת"ק – חונן הדעת, ר"ע – ברכה 4, ר"א – שומע תפילה).

A. ר' שמן ב"א - איך יכול להיות שלא יודעים איפה אומרים?

ר"ח – כי תקנו בתפילה, אח"כ העשירו וקבעו על הכוס, והענו וחזרו לתפילה ושכחו איפה.

B. היחס בין הבדלה בתפילה – על הכוס

1. המבדיל בתפילה – האם צריך גם על הכוס?

רי"ח (בכמה הזדמנויות), רבה ורב יוסף, רבא  – כן.

מקשה רבה מברייתא – "טעה... מפני שיכול לאומרה על הכוס".
תשובה – "מפני שאומרה על הכוס".

הוכחת רבא (הלכתא) – כמו שבקידוש מקדש בתפילה ואז על הכוס.

ר' אחא אריכא – לא (כי יוצא בתפילה, ואז על הכוס זו ברכה שאינה צריכה).

[מה שאמר הוא:
1. בתפילה > על הכוס. (משמע שאפשר זה בלא זה).
2. אם הבדיל בשניהם – ינוחו ברכות על ראשו.
והגמרא הקשתה שזו ברכה שאינה צריכה, ולכן שינתה את מה שאמר].

2. המבדיל על הכוס – האם צריך גם בתפילה?

ר"נ בי"צ – כן (קל וחומר מהמקרה הקודם).

3. טעה בזו ובזו? חוזר לראש (שלא אמר בתפילה, ואכל בלי להבדיל על הכוס).

C. מצב בו פוסקים כר"א (בהודאה) – כשיו"ט חל במוצ"ש

ר' זירא – ביו"ט אחר השבת הלכה כר"א כיון שאין ברכת דעת.

a. למה אמר "הלכה"? הרי מי יחלוק?

1. רבנן? ביו"ט אינם חולקים.
2. ר"ע? ממילא אין הוה אמינא לפסוק כמותו כי מוסיף ברכה.

(לכאורה אין תשובה).

b. האם באמת פוסקים בזה כר"א?

כן –

1. ר' זירא-רי"ח - בהתחלה – "הלכה כר"א".

(אחר כך תיקן - "מטין" – ויש שלא גורסים).

1. רי"ח - רבנן מודים לר"א,
2. ר' חייא ב"א-רי"ח – "נראין" – ור' זירא אומר לסמוך על גרסתו.
3. רי"צ בר אבדימי-רב – הלכה,

ואמרי לה – מטין,

לא –

רב יוסף-רב ושמואל – בבבל תקנו תוספת לתוך ברכת היום – "ותודיענו".