ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לג: במשנה – לד: סוף הפרק)
א. תוספות ואמירות לא רצויות
א. האמירות ולמה משתקין אותו?
- מודים מודים – שתי רשויות
- על הטוב ייזכר שמך – חייב לברך על רעה כעל הטובה
- "על קן ציפור יגיעו רחמיך" –
- מטיל קנאה במעשה בראשית.
- מידותיו של ה' הם גזרות ולא רחמים.
[ב. סיפורים על מתפללים שהוסיפו:
- מתפלל לפני רבה שביקש כמו שה' חס על הציפור, רבה שיבחו ואביי הקשה ממשנתנו, ותירצו שרק רצה לחדד את אביי.
- מתפלל לפני ר' חנינא ששיבח יותר מדי,
אמר לו – סיימת את כל שבחי ה'? הרי גם "הגדול הגיבור והנורא" אנו אומרים רק כי משה אמר ואנשי כנה"ג תיקנו!
משל למלך שמקלסין אותו בשל כסף במקום בשל זהב.
אגב, עוד דרשה דומה של ר' חנינא -
"ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה...".
1. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים.
2. לנו זה דבר גדול, אך למשה זה קטן, כמו אדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו].
ג. שמע שמע (בדומה למודים מודים)
1. הדעות –
ר' זירא – משתקין – כל הפסוק.
בברייתא – רק מגונה – מילה מילה.
2. רב פפא (בכופל כל הפסוק) – אולי פשוט לא כיוון?
אביי – "חברותא כלפי שמיא מי איכא?!".
ב. מתפלל/חזן שטעה (פספס ברכה) –
יחזור למקום שדילג,
אם החזן אינו יודע לחזור – מחליפים אותו, והמחליף חוזר למקום הנ"ל, ולא יהא סרבן באותה שעה.
א. לגבי הסרבנות של המחליף -
מכאן משמע שבדרך כלל צריך תחילה לסרב להיות חזן, אך לא יותר מדי (כמו מלח),
אלא – מסרב, מהבהב, הולך.
ב. לאן חוזר?
במשנה – למקום שטעה,
באמוראים – שלוש ראשונות ואחרונות – לתחילתן,
באמצעיות – רב הונא – לתחילתן, רב אסי – למקום שטעה (תוס' – רי"ף).
והרי זה לא כמשנה? תשובה – כל חטיבה נחשבת ברכה אחת לעניין זה.
אגב, (לד. באמצע)
ג. עוד עניינים שקשורים לשלוש החטיבות, תוספות בתפילה ועוד:
- 1. רב יהודה – ישאל צרכיו רק בשלוש אמצעיות,
כר' חנינא[1] – ראשונות – מסדר שבחו, אמצעיות – מבקש, אחרונות – נפטר והולך. - 2. בהקשר לתוספות -
לא תמיד רע להאריך – מעשה בתלמיד שהאריך/קיצר בתפילתו ואמר ר"א שאינו מאריך/מקצר יותר ממשה רבינו.
(מאירי – לא מדובר ב18, אלא בתוספות שאחרי) - 3. בהקשר לתוספות – לא להוסיף השתחוויות מיותרות – מלבד אבות והודאה תחילה וסוף, ולא יוסיף.
- A. ההשתחוויות של כהן גדול ומלך –
מחלוקת בדעת ריב"ל –
|
| כה"ג | מלך |
| ר"ש ב"פ | סוף כל ברכה | תחילה וסוף |
| רי"צ ב"נ | תחילה וסוף | שוחה כל הזמן |
- B. סוגי השתחוויה-
קידה – פנים,
כריעה – ברכיים,
השתחוויה – פישוט ידיים ורגליים.
- C. השתחוויה בהודאה –
כאמור לעיל – צריך, וכן בברייתא – "משובח".
קשה - יש שתי ברייתות ששם זה מגונה -
תשובה – 1. הלל. 2. ברכת המזון.
ג. הטועה – סימן רע
א. במשנה - המתפלל וטעה – סימן רע לו או לשולחיו.
טעה איפה? ר' חייא-רב ספרא-תלמיד מבית רבי – באבות.
[גירסא אחרת – שאמר שהמינימום של הכוונה זה באבות].
ב. ר' חנינא בן דוסא הרחיב זאת – כשהתפלל על חולה – אם שגורה תפילתו בפיו – מקובל, אחרת – מטורף.
- A. מנלן? – בורא ניב שפתיים, שלום שלום לרחוק ולקרוב, אמר ה' ורפאתיו".
אגב זה, עוד דרשה מהפסוק -
| ר' חייא ב"א-רי"ח | ר' אבהו |
| הנביאים לבעלי תשובה, | מקום שבע"ת עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים |
| צדיקים > בעלי תשובה | בעלי תשובה > צדיקים |
| "שלום שלום לרחוק ולקרוב": רחוק > קרוב | |
| הכוונה לרחוק/קרוב מעבירות. | הכוונה לרחוק/קרוב מה'. |
ואגב זה (לפני זה) אמירות דומות של ר' חייא ב"א-רי"ח –
1. הנביאים לעוזרים לת"ח, אך ת"ח עצמם - "עין לא ראתה".
2. הנביאים לעוה"ז, אך בעוה"ב - "עין לא ראתה".
[3. ובסוף עוד אמירה – להתפלל בבית עם חלונות (לעיל לא.),
ורב כהנא – לא לפרש חטאיו].
[מה זה "עין לא ראתה"?
1. יין המשומר. 2. עדן (אדה"ר היה בגן שהנהר שלו הגיע מעדן).
- B. ת"ר - שני סיפורים בהם הציל ר' חנינא ב"ד את בניהם של:
- ר"ג, (וידע בדיוק מתי הבריא).
- ריב"ז (והסביר ריב"ז לאשתו שר' חנינא ב"ד כעבד בפני רבו ואני כשר).
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
