ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף זצ"ל
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (ישעיהו ס' כא) .
עיינו בהסברים השונים שניתנו לנבואה זו ב"חמדת ימים" לפרשת כי תבוא תש"ע.
הפעם נדון בדברי הנביא מהיבט אחד, שקשור למערכה שמנהלים כנגד ברית המילה שונאי ישראל מחוץ והרחוקים מחיבת התורה מבפנים. פרשת כי תצא מסתיימת בפסוקים:
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" (דברים כ"ה יז-יח).
מסבירים חז"ל: "כל הנחשלים אחריך מלמד שלא היה הורג אלא בני אדם שנמשכו מדרכי המקום ונחשלו מתחת כנפי הענן: ד"א כל הנחשלים אחריך אמר ר' יצחק כל הנלחשין אחריך אלו שהיו מהרהרין אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא כענין שנ' להלן (שמות יז ז) היש ה' בקרבינו אם אין" (מדרש תנאים לדברים פרק כה).
מי הם האנשים שנמשכו מדרכי המקום והיו מהרהרין אחרי מידותיו של הקב"ה?
מסביר התנחומא: "כי הא דאמר ר' חנינא בר שלקא, מה היו בית עמלק עושים, היו חותכין מילותיהן של ישראל וזורקין כלפי למעלה, ואומרים הא לך מה שבחרת" (פרשת כי תצא סימן יד).
שני דברים עקרוניים ניתן ללמוד מדברי חכמים אלה.
הראשון - הציווי להילחם ולהשמיד את עמלק הוא בגלל שהעמלקים פגעו ביהודים רחוקים ונחשלים מבחינה רוחנית.
השני - מי שאינו כולל עצמו במצוות המילה, מוציא עצמו מן הענן והחסות של השכינה.
ב"ה, רוב רובו של הציבור מל את בניו. גם מי שאינו מחנך את ילדיו לקיום מצוות אינו מוכן לוותר על ההיכללות בכלל ישראל, בני ברית.
לכן למצוות המילה יש משמעות מיוחדת מבחינת הברית עם הקב"ה. הברית שהקב"ה כרת עִם עַם ישראל איננה תלויה במעשים טובים בדווקא. "ברית אבות לא תמה", כל יהודי מגיל שמונה ימים, הרבה לפני שהוא יודע לבחור בטוב, נכנס בבריתו של אברהם אבינו, ברית נצח של עם סגולה שבניו הם לעולם בבחינת "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". לכן, כל ערעור על מצוות המילה, היא בעצם ערעור על קשר מיוחד זה, בבחינת הליכה בדרכו של עמלק (כמה לא מפתיע שהניסיון לקעקע מצווה זו בימים אלה התחיל דווקא בגרמניה).
אין זה פלא שהזוהר הקדוש קושר פסוק זה דווקא למצוות המילה. וז"ל: "פתח ר' אבא ואמר ועמך כלם צדיקים וגו', מלה דא הא הא אוקמוה חברייא מאי טעמא כתיב ועמך כלם צדיקים וכי כלהו ישראל צדיקי נינהו? והא כמה חייבין אית בהו בישראל כמה חטאין וכמה רשיעין דעברין על פקודי אורייתא! אלא הכי תנא ברזא דמתניתין, זכאין אינון ישראל דעבדין קרבנא דרעוא לקודשא בריך הוא דמקריבין בנייהו לתמניא יומין לקרבנא וכד אתגזרו עאלו בהאי חולקא טבא דקודשא בריך הוא דכתיב (משלי י') וצדיק יסוד עולם, כיון דעאלו בהאי חולקא דצדיק (ומלין את בניהם) אקרון צדיקים ודאי כלם צדיקים" (זוהר כרך א פרשת לך לך דף צג עמוד א).
למצוות המילה היבט נוסף שמשמעותו: יש גבולות בנושא חיי האישות. ההפקרות בתחום זה איננה יכולה להיות חלק מחיים יהודיים. אין זה פלא כי בהמשך פרשתנו מופיעות הקללות, שחלק ניכר מהן עוסקות במי שמפר את הכללים בנושא זה (עיינו דברים כ"ז טו-כו, ארבעה מתוך שנים עשר 'ארורים' מופנים כלפי מי שפוגע בכללי הקדושה של המשפחה היהודית).
בימים אלה, שפריצת הגבולות בתחום חשוב זה "אוכלת" כל חלקה טובה, חיזוק מצוות המילה הופך למשמעותי עוד יותר.
הבה נתפלל כי הניסיונות לבטל את מצוות המילה יכשלו וכל עם ישראל יהיה תחת ההגדרה של
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
