ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף זצ"ל
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (ישעיהו ס' כא) .
עיינו בהסברים השונים שניתנו לנבואה זו ב"חמדת ימים" לפרשת כי תבוא תש"ע.
הפעם נדון בדברי הנביא מהיבט אחד, שקשור למערכה שמנהלים כנגד ברית המילה שונאי ישראל מחוץ והרחוקים מחיבת התורה מבפנים. פרשת כי תצא מסתיימת בפסוקים:
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" (דברים כ"ה יז-יח).
מסבירים חז"ל: "כל הנחשלים אחריך מלמד שלא היה הורג אלא בני אדם שנמשכו מדרכי המקום ונחשלו מתחת כנפי הענן: ד"א כל הנחשלים אחריך אמר ר' יצחק כל הנלחשין אחריך אלו שהיו מהרהרין אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא כענין שנ' להלן (שמות יז ז) היש ה' בקרבינו אם אין" (מדרש תנאים לדברים פרק כה).
מי הם האנשים שנמשכו מדרכי המקום והיו מהרהרין אחרי מידותיו של הקב"ה?
מסביר התנחומא: "כי הא דאמר ר' חנינא בר שלקא, מה היו בית עמלק עושים, היו חותכין מילותיהן של ישראל וזורקין כלפי למעלה, ואומרים הא לך מה שבחרת" (פרשת כי תצא סימן יד).
שני דברים עקרוניים ניתן ללמוד מדברי חכמים אלה.
הראשון - הציווי להילחם ולהשמיד את עמלק הוא בגלל שהעמלקים פגעו ביהודים רחוקים ונחשלים מבחינה רוחנית.
השני - מי שאינו כולל עצמו במצוות המילה, מוציא עצמו מן הענן והחסות של השכינה.
ב"ה, רוב רובו של הציבור מל את בניו. גם מי שאינו מחנך את ילדיו לקיום מצוות אינו מוכן לוותר על ההיכללות בכלל ישראל, בני ברית.
לכן למצוות המילה יש משמעות מיוחדת מבחינת הברית עם הקב"ה. הברית שהקב"ה כרת עִם עַם ישראל איננה תלויה במעשים טובים בדווקא. "ברית אבות לא תמה", כל יהודי מגיל שמונה ימים, הרבה לפני שהוא יודע לבחור בטוב, נכנס בבריתו של אברהם אבינו, ברית נצח של עם סגולה שבניו הם לעולם בבחינת "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". לכן, כל ערעור על מצוות המילה, היא בעצם ערעור על קשר מיוחד זה, בבחינת הליכה בדרכו של עמלק (כמה לא מפתיע שהניסיון לקעקע מצווה זו בימים אלה התחיל דווקא בגרמניה).
אין זה פלא שהזוהר הקדוש קושר פסוק זה דווקא למצוות המילה. וז"ל: "פתח ר' אבא ואמר ועמך כלם צדיקים וגו', מלה דא הא הא אוקמוה חברייא מאי טעמא כתיב ועמך כלם צדיקים וכי כלהו ישראל צדיקי נינהו? והא כמה חייבין אית בהו בישראל כמה חטאין וכמה רשיעין דעברין על פקודי אורייתא! אלא הכי תנא ברזא דמתניתין, זכאין אינון ישראל דעבדין קרבנא דרעוא לקודשא בריך הוא דמקריבין בנייהו לתמניא יומין לקרבנא וכד אתגזרו עאלו בהאי חולקא טבא דקודשא בריך הוא דכתיב (משלי י') וצדיק יסוד עולם, כיון דעאלו בהאי חולקא דצדיק (ומלין את בניהם) אקרון צדיקים ודאי כלם צדיקים" (זוהר כרך א פרשת לך לך דף צג עמוד א).
למצוות המילה היבט נוסף שמשמעותו: יש גבולות בנושא חיי האישות. ההפקרות בתחום זה איננה יכולה להיות חלק מחיים יהודיים. אין זה פלא כי בהמשך פרשתנו מופיעות הקללות, שחלק ניכר מהן עוסקות במי שמפר את הכללים בנושא זה (עיינו דברים כ"ז טו-כו, ארבעה מתוך שנים עשר 'ארורים' מופנים כלפי מי שפוגע בכללי הקדושה של המשפחה היהודית).
בימים אלה, שפריצת הגבולות בתחום חשוב זה "אוכלת" כל חלקה טובה, חיזוק מצוות המילה הופך למשמעותי עוד יותר.
הבה נתפלל כי הניסיונות לבטל את מצוות המילה יכשלו וכל עם ישראל יהיה תחת ההגדרה של
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
