ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מ. שורה ראשונה – מא. שורה 4)
חלק א - ברכה בבציעת הפת
א. הפסק בין הברכה והבציעה לאכילה
|
| טול ברוך - | הבא מלח - | גביל תורי - |
| רב | לא הפסק | הפסק |
|
| רי"ח | לא הפסק | לא הפסק | הפסק |
| ר' ששת | לא הפסק | לא הפסק | לא הפסק |
ב. רבא בר שמואל-ר' חייא – לא יבצע לפני שיש מלח ולפתן לכ"א,
(שלא יפסיק לבקש אח"כ מלח),
אא"כ מדובר בפת נקייה שטעימה גם ללא מלח.
עוד דרשות שלו:
- מי רגלים לא כלים בעמידה (כי חושש שישפריץ. רב כהנא – בעפר תיחוח או במדרון – כלים).
- בריא לאכול מלח אחר האכילה ולשתות מים אחר השתייה.
(וכן בשתי ברייתות + ברייתא שגם אחר האכילה ישתה).
אגב, עוד דברים שטוב לאוכלם:
- טובים אך לא הרבה: עדשים וחרדל.
- טובים תמיד – דגים קטנים, קצח (הטעם, אך הריח מסוכן).
חלק ב – שיטת ר"י לברך במדויק
במשנה – ר"י – בורא מיני דשאים.
ר' זירא או ר' חיננא בר פפא:
- אין הלכה כר"י.
- טעמו – "ברוך ה' יום יום".
- (אגב – בדברים רוחניים: מלא - מחזיק, ריקן – אינו מחזיק).
(מ. במשנה)
חלק ג – שינוי בברכות + ברכת שהכל
א. ברך על של עץ אדמה – יצא.
כר"י – שאם קטף ביכורים ואחר כך נקצץ האילן, לת"ק – לא קורא, לר"י – קורא (העיקר הקרקע).
ב. ברך על אדמה עץ – לא יצא.
החידוש – שגם בחיטה לר"י לא יצא (אפילו ש"פרי עץ הדעת" לדעתו היה חיטה), כי עץ זה דווקא כשאותו גזע יגדל עוד פירות.
ג. בדיעבד יוצא בהכל ב"שהכל"
האם גם בפת ויין?
ר' הונא – לא,
רי"ח – כן.
לכאורה זה כמחלוקת הבאה [ + דחייה]
אמר "כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה" –
ר' יוסי – לא [ דחייה: בשהכל – כן, אך כאן שינה ממטבע הברכות].
ר"מ – כן [דחייה: בשהכל לא, כי לא הזכיר את הפת, אך כאן כן].
(מ: שליש)
ד. אגב נושא שינוי הברכה -
בנימין הרועה בברכת המזון ברך "בריך מריה דהאי פיתה", רב – יצא (כר"מ).
קושיות ותשובות:
1. והרי צריך הזכרת השם לרב? אמר רחמנא.
2. והרי צריך 3 ברכות? אכן יצא רק בראשונה.
3. אם כן, מה החידוש? שאפשר ברכהמ"ז בלשון חול (ואפילו לא תרגום מילולי).
(צל"ח שואל – לכאורה החידוש שפוסק כר"מ?)
[אגב – המחלוקת מה ברכה צריכה:
רב – שם ה' (ראית אביי מווידוי מעשרות – "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך).
שמואל - מלכות (ויתרץ: "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך ומלכותך).]
(מ: במשנה)
ה. על מה מברכים שהכל לכתחילה
A. (במשנה+ ברייתא) על דבר שאין גידולו מן הארץ –
דוגמאות - בשר בהמות עופות ודגים, חלב ביצים וגבינה, מלח כמהין ופטריות.
שאלה על פטריות – הרי בנודר מפרי הארץ – מותר, אך מגידולי קרקע – אסור.
תשובה – הם מתרבים מהלחלוחית שבארץ ("גדלים בקרקע") – וזה מספיק לנדרים,
אך לא יונקים מתוך הארץ (וזאת כוונת המשנה והברייתא).
B. דברים שהתקלקלו (לא לגמרי) -
הברכה: לת"ק – שהכל, ר"י – במין קללה – כלום.
דוגמאות – בברייתא – פת שעפשה, יין שהכרים, תבשיל שעיבר צורתו,
במשנה – חומץ, גובאי, נובלות.
מה זה נובלות?
| הסבר ראשון - | בשמש | ברוח |
| קושיות: 1. לר"י כיון שזה "מין קללה לא מברכים כלל. למה מין קללה? | מובן | לא מובן |
| 2. מקשים על ת"ק – למה לא מברכים את הברכה המקורית | מובן | לא מובן |
| הסבר שני – אצלנו – אין מחלוקת: | אצלנו לפי כולם זה בשמש |
|
| המחלוקת ב"נובלות תמרה" (נחשבים "קלים שבדמאי" ופטורים). | בשמש | ברוח |
| קושיות: 1. מדויק שבוודאי טבל - חייבים | מובן | לא מובן, הרי זה הפקר? |
| 2. למה אצלנו כתוב "נובלות" ושם "נובלות תמרה"? | קשיא | מובן - |

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













