ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מ. שורה ראשונה – מא. שורה 4)
חלק א - ברכה בבציעת הפת
א. הפסק בין הברכה והבציעה לאכילה
|
| טול ברוך - | הבא מלח - | גביל תורי - |
| רב | לא הפסק | הפסק |
|
| רי"ח | לא הפסק | לא הפסק | הפסק |
| ר' ששת | לא הפסק | לא הפסק | לא הפסק |
ב. רבא בר שמואל-ר' חייא – לא יבצע לפני שיש מלח ולפתן לכ"א,
(שלא יפסיק לבקש אח"כ מלח),
אא"כ מדובר בפת נקייה שטעימה גם ללא מלח.
עוד דרשות שלו:
- מי רגלים לא כלים בעמידה (כי חושש שישפריץ. רב כהנא – בעפר תיחוח או במדרון – כלים).
- בריא לאכול מלח אחר האכילה ולשתות מים אחר השתייה.
(וכן בשתי ברייתות + ברייתא שגם אחר האכילה ישתה).
אגב, עוד דברים שטוב לאוכלם:
- טובים אך לא הרבה: עדשים וחרדל.
- טובים תמיד – דגים קטנים, קצח (הטעם, אך הריח מסוכן).
חלק ב – שיטת ר"י לברך במדויק
במשנה – ר"י – בורא מיני דשאים.
ר' זירא או ר' חיננא בר פפא:
- אין הלכה כר"י.
- טעמו – "ברוך ה' יום יום".
- (אגב – בדברים רוחניים: מלא - מחזיק, ריקן – אינו מחזיק).
(מ. במשנה)
חלק ג – שינוי בברכות + ברכת שהכל
א. ברך על של עץ אדמה – יצא.
כר"י – שאם קטף ביכורים ואחר כך נקצץ האילן, לת"ק – לא קורא, לר"י – קורא (העיקר הקרקע).
ב. ברך על אדמה עץ – לא יצא.
החידוש – שגם בחיטה לר"י לא יצא (אפילו ש"פרי עץ הדעת" לדעתו היה חיטה), כי עץ זה דווקא כשאותו גזע יגדל עוד פירות.
ג. בדיעבד יוצא בהכל ב"שהכל"
האם גם בפת ויין?
ר' הונא – לא,
רי"ח – כן.
לכאורה זה כמחלוקת הבאה [ + דחייה]
אמר "כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה" –
ר' יוסי – לא [ דחייה: בשהכל – כן, אך כאן שינה ממטבע הברכות].
ר"מ – כן [דחייה: בשהכל לא, כי לא הזכיר את הפת, אך כאן כן].
(מ: שליש)
ד. אגב נושא שינוי הברכה -
בנימין הרועה בברכת המזון ברך "בריך מריה דהאי פיתה", רב – יצא (כר"מ).
קושיות ותשובות:
1. והרי צריך הזכרת השם לרב? אמר רחמנא.
2. והרי צריך 3 ברכות? אכן יצא רק בראשונה.
3. אם כן, מה החידוש? שאפשר ברכהמ"ז בלשון חול (ואפילו לא תרגום מילולי).
(צל"ח שואל – לכאורה החידוש שפוסק כר"מ?)
[אגב – המחלוקת מה ברכה צריכה:
רב – שם ה' (ראית אביי מווידוי מעשרות – "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך).
שמואל - מלכות (ויתרץ: "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך ומלכותך).]
(מ: במשנה)
ה. על מה מברכים שהכל לכתחילה
A. (במשנה+ ברייתא) על דבר שאין גידולו מן הארץ –
דוגמאות - בשר בהמות עופות ודגים, חלב ביצים וגבינה, מלח כמהין ופטריות.
שאלה על פטריות – הרי בנודר מפרי הארץ – מותר, אך מגידולי קרקע – אסור.
תשובה – הם מתרבים מהלחלוחית שבארץ ("גדלים בקרקע") – וזה מספיק לנדרים,
אך לא יונקים מתוך הארץ (וזאת כוונת המשנה והברייתא).
B. דברים שהתקלקלו (לא לגמרי) -
הברכה: לת"ק – שהכל, ר"י – במין קללה – כלום.
דוגמאות – בברייתא – פת שעפשה, יין שהכרים, תבשיל שעיבר צורתו,
במשנה – חומץ, גובאי, נובלות.
מה זה נובלות?
| הסבר ראשון - | בשמש | ברוח |
| קושיות: 1. לר"י כיון שזה "מין קללה לא מברכים כלל. למה מין קללה? | מובן | לא מובן |
| 2. מקשים על ת"ק – למה לא מברכים את הברכה המקורית | מובן | לא מובן |
| הסבר שני – אצלנו – אין מחלוקת: | אצלנו לפי כולם זה בשמש |
|
| המחלוקת ב"נובלות תמרה" (נחשבים "קלים שבדמאי" ופטורים). | בשמש | ברוח |
| קושיות: 1. מדויק שבוודאי טבל - חייבים | מובן | לא מובן, הרי זה הפקר? |
| 2. למה אצלנו כתוב "נובלות" ושם "נובלות תמרה"? | קשיא | מובן - |
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לו הייתי רוטשילד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מי אתה עם ישראל?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
