ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
התשובה מתחילה בהכרה, החוטא עושה חשבון נפש ומבדיל בין מעשיו החיוביים למעשיו הזקוקים לתיקון, הוא מפסיק לעשותם, מתחרט על חטאיו ומקבל על עצמו שלא לחזור ולעשותם: כלשונו של הרמב"ם בהלכות תשובה (ב' ב):
"ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר 'כי אחרי שובי נחמתי', ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר 'ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו וגו'".
ההבדלה בין הטוב לרע חייבת להיות מדויקת, כך מלמד אותנו הרב:
"כשעוסקים בתשובה צריכים להגדיר ביותר את מהותם של הטוב והרע, כדי שהחרטה וזעזוע הרצון מחיוב לשלילה יפלו רק על הרע ולא על הטוב. ועוד יותר, שצריך לברר את הטוב הנמצא בעומק הרע ולחזק אותו באותו הכוח עצמו שבורחים מן הרע, כדי שתהיה התשובה כוח פועל לטובה, המהפכת ממש את כל הזדונות לזכויות" (אורות התשובה ט' ה').
לעיתים הטוב והרע מעורבבים זה בזה, בתוך הרע נמצאים חלקים טובים. כשאדם שב בתשובה הוא צריך להיזהר, שתהליך התשובה לא יפגע בחלקים טובים, שלא יצטער עליהם אלא להיפך ישתמש בהם על מנת לתקן את החלקים השליליים, ואם יצליח בכך יוכל להפוך את הזדונות לזכויות.
שלב נוסף בתהליך התשובה הוא הכרת ערכו של כוח הרצון, שהוא הבסיס המרכזי לתהליך אותו אמור בעל התשובה לעבור.
"התשובה השרויה בלב תמיד, מוודאת לאדם את הערך הגדול של החיים הרוחניים, והיסוד הגדול, שהרצון הטוב הוא הכול, וכל הכישרונות שבעולם אינם אלא מילואיו, נעשה תוכן מוטבע בנפשו ע"י אור התשובה הקבוע בו" (אורות התשובה ט' א').
הרצון הוא המפתח להתקדמות בתהליך התשובה, כל שאר כוחותיו של האדם מובלים על ידי הרצון. עובדה זו מבהירה לבעל התשובה שכל התהליך תלוי רק בו ולא בשום גורם חיצוני:
"והוא בא להכיר את הטוב האמתי של ההצלחה הגמורה שאינה תלויה כי אם באדם עצמו, ולא בשום תנאי חיצוני, והוא רק הרצון הטוב" (שם).
גילוי חשיבותו של כוח הרצון הוא הגילוי הראשון של המהות הרוחנית של האדם:
"על הרצון הפנימי אפשר לומר, שהוא ההתגלות הראשונה של המהות הרוחנית... השכל והמידות הם התגלות שנייה ושלישית. כשיש ברצון הפנימי קלקול, אי אפשר שלא יתגלה זה הקלקול בשכל וגם במידות" (אורות הקדש א' רנט).
הרצון הטבוע באדם נמצא במצב גולמי והוא זקוק לפיתוח ושכלול: "הרצון הוא מקור החיים. רצון האדם הוא באמת יסוד שכלולו והווייתו. אמנם הרצון הזה צריך הוא פתוח ועשוי, יותר מכל הכוחות כולם". (אורות הקודש ג' עו).
ההכרה והלימוד מסייעים לפיתוח כוח הרצון ובנוסף התפילה, הדיבור המבוטא בשפתיו של האדם מעורר ומעודד את כוח הרצון:
"כשמתפללים מתפשט כוח הרצון, והדבר המפשט את כוח הרצון ביותר הוא כשמכוונים במילוי הרצון אל ד'. כשהמחשבה דבקה באלקים, והרצון דבק בו אז בקשר מחשבתי פנימי, אז כל כוחות הנפש מתגדלים מעל כל גבול, והרצון הטוב והמעולה בהתפשטו ביותר, פועל הוא את טובו" (אוה"ק ג' מח).
בתפילה, המתפלל מבטא את רצונו ובכוונתו הוא מכוונו למילוי רצון ה'. יש דיבור היוצא מתוך התרגשות ואינו ביטוי של רצון פנימי, אבל הסוג הגבוה יותר של הדיבור הוא הדיבור המגיע אחרי הסכמת השכל:
"יש דיבור היוצא מצד ההתרגשות של הציור הפנימי, שהאדם הוא כמו נפעל להוציא דברו באיזה מבטא. הדיבור הזה הוא כמתפרץ לצאת החוצה. גם שלא בהסכמת הרצון החופשי של האדם במילואה, והוא כעין הכרח... לא כן הדיבור היותר מעולה, הבא בתור רגש של התפעלות והתפרצות הרוח על פי טבעו כי אם בתור משפט בחירי של השכל, הרוצה בהתיישבות דעתו לבטא את ציוריו הפנימיים כדי למוסרם לזולתו, הוא יסדר רעיוניו בבנין הגיוני".
דיבור זה הוא מהותו של הוידוי המהווה חלק מרכזי במצוות התשובה. "וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו" (רמב"ם שם) וגם בתחילת הלכות תשובה כותב הרמב"ם: "כל מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר 'איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו' זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין? אומר אנא השם חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח".
חודש אלול מיועד להתבוננות, הכרה, ועזיבת החטא, הוא חודש של הכנה לקראת ימי התשובה: "ההכנה לתשובה הכללית היא קול שופר, המאסף לכל המחנות". (מגד ירחים חודש אלול), בחודש זה אנו אוספים את כל כוחותינו, אנו מתאספים ומנסים להתכונן לתשובה הכללית שנשמע את קולה על ידי קול השופר בראש השנה. ראש השנה הוא יום בריאת האדם. כשה' ברא את האדם הוא נטע בתוכו את כוח הרצון. כל שנה בר"ה אנו מקבלים בריאה חדשה שבמרכזה כוחות רצון חדשים. בעשרת ימי תשובה אנו מרבים בסליחות ווידויים, משתמשים בכוח הדבור שלנו, שהוא הביטוי הנעלה של הרצון. השיא מגיע ביום הכיפורים: "יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכול לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכפורים" (רמב"ם תשובה ב' ז').
מיום כפורים ניתן להמשיך לחג הסוכות העטור במצוות מעשיות רבות. תהליך התשובה שהוא ביסודו תהליך פנימי-רוחני. בחג הסוכות אנו יורדים אל הטבע:
"חג האסיף, חג הסוכות, הוא החג המקשר את הטבע עם אותו הכוח הפלאי שלמעלה מן הטבע, אשר הופיע בעולם בהתגלות תולדתית ע"י הופעתם של ישראל על במתה של התולדה האנושית... והאסיף, הבא מתוך העבודה המסודרת, המתאימה עם חוקי הטבע כולם, המתחבר בזכרונו עם הסוכות הנפלאות של התקופה הרת כל פלאי עולם, הנועדה להאיר את כל מחשכי היקום, את כל חגווי החיים, באור חזון אלקי אמת" (מאורות הראי"ה – חג הסוכות).
מחג הסוכות אנו יוצאים למשימתנו לקדש שם שמים ברבים ולהאיר את העולם כולו באור אלוקי.
קשה עליי פרידתכם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
עירוב תבשילין
כאב הגלות ותקוות הגאולה
סוכת עראי דיגיטלית
בדיקת פירות ט''ו בשבט
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
