ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל, התגלות יד ד' בפרסום ובהופעה בהירה על פני ההיסטוריה של התבל היא התפרצות אור נשמת אלקים החיה והפועלת בכל מרחבי עולם. [עולת ראיה ח"א עמ' כו]
ראש השנה – זכר ליציאת מצרים
בתפילת ראש השנה וגם בקידוש היום אנו אומרים: "ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום הזכרון הזה יום תרועה, מקרא קודש זכר ליציאת מצרים". השאלה היא מה ליציאת מצרים ולראש השנה? יכולים אנו להבין את הקשר של פסח שבועות וסוכות שלהם קשר ישיר ליציאת מצרים: חג פסח הוא זמן חירותנו - היום בו יצאנו ממצרים. חג שבועות הוא יום מתן תורתנו, היום שהובטח למשה רבנו: "בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה". חג הסוכות הוא זמן שמחתנו שעליו נאמר: "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". גם את השבת אנו קושרים ליציאת מצרים כמו שאנו אומרים בקידוש: "תחילה למקראי קדש זכר ליציאת מצרים". הדבר מפורש בעשרת הדברות: "שמור את יום השבת לקדשו ... וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה על כן צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת ". והדבר מתבקש מאליו שבשבת ובמועדים מובן שנזכיר את יציאת מצרים - אך מדוע מזכירים את יציאת מצרים בראש השנה?
שאלה זו מביאה אותנו לבירור תוכנה ותכליתה של יציאת מצרים, האם מטרת היציאה הייתה חד פעמית, יציאה מעבדות לחירות ותו לא. או שהיא הייתה אמצעי והתחלה לתהליך מתמשך? בפירושו "עולת ראיה" (ח"א עמ' כו) כותב הראי"ה:
"יציאת מצרים היתה מאורע כזה שרק לפי מראית עין נחשבת היא לדבר שהיה איזה פעם ועבר, ונשאר בתור זכרון אדיר בתולדות ישראל ובתולדה הכללית של האנושות כולה. אבל באמת על ידי הכרה תוכית (פנימית) אנו באים לידי ידיעה, כי עצם פעולת יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל, התגלות יד ה' בפרסום והופעה בהירה על פני ההיסטוריה של התבל".
על הכתוב: אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" שאלו במכילתא: "מפני מה לא נאמרו עשרת הדברות בתחילת התורה? משלו משל למה הדבר דומה, לאחד שנכנס במדינה, אמר להם: אמלוך עליכם? אמרו לו: כלום עשית לנו טובה שתמלוך עלינו? מה עשה, בנה להם את החומה, הכניס להם את המים, עשה להם מלחמות. אמר להם: אמלוך עליכם? אמרו לו: הן והן! כך המקום הוציא את ישראל ממצרים, קרע להם את הים, הוריד להם את המן, העלה להם את הבאר, הגיז להם את השלו, עשה להם מלחמת עמלק. אמר להם אמלוך עליכם? אמרו לו: הן והן!" – מכאן שיציאת מצרים היתה הכנה והכשרה למלכות ה' על ישראל ומשם על העולם כולו, וכך מובא בשמות רבה (פ' כט): "אנכי ה' אלקיך – שעל מנת כן הוצאתיך מארץ מצרים שתקבל אלוקותי עליך".
יציאת מצרים באה לתקן את חטא אדם הראשון, תפקידו של אדם הראשון היה להמליך את הקב"ה על העולם כמו שמובא במדרש (ילק"ש תהלים תתמז): "כיון שנברא אדם קם על רגליו, והיה מתואר בדמות אלוקים, והיה קומתו מן המזרח למערב, וראו אותו כל הבריות ונתייראו מלפניו, סבורים שהוא בוראם ובאו להשתחוות לו, אמר להם מה אתם באים להשתחוות לי?! בואו אני ואתם ונלביש גאות ועוז ונמליך עלינו למי שבראנו. באותה שעה פתח אדם את פיו וענו כל הבריות אחריו: 'ה' מלך גאות לבש'" לאחר שחטא אדם הראשון הועבר תפקיד זה לעם ישראל ככתוב: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". וכדי להיות מוכשר לתפקיד הזה עם ישראל היה צריך לעבור את גלות מצרים, שהיה כור ההיתוך של העם ככתוב: "בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה". על הפסוק : "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני" אמרו במכילתא . "למה נאמר? לפי שנאמר "אנכי ה' אלהיך". משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו, גזור עליהם גזרות. אמר להם לאו, כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם גזרות, שאם מלכותי לא יקבלו, גזרותי לא יקבלו. כך אמר המקום לישראל, 'אנכי ה' אלהיך - לא יהיה לך אלהים אחרים'. אמר להם, אני הוא, שקבלתם מלכותי עליכם במצרים, אמרו לו כן. וכשם שקבלתם מלכותי עליכם, קבלו גזרותי".
מלכות שמים עלי אדמות זוהי משימתו של עם ישראל בעולם, תיקון עולם במלכות שדי מוטל על כל יחיד ויחיד, והיחיד מגשים משימה זו בהגשימו בהליכותיו ואורחות חייו את רצון האלוקים המתגלה בתורה. לכן בהתחדש עלינו שנה חדשה עושה אדם מישראל את חשבון עולמו, האם קירבתי את התגלות מלכות ה' בעולם או שמא חלילה ריחקתיה. ולאחר שחוזר בתשובה (כי אין לבוא אל המלך בלבוש שק) הוא מתייצב ביום הרת עולם, בראש השנה, ובפיו תפילה לבורא עולם: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
