ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל, התגלות יד ד' בפרסום ובהופעה בהירה על פני ההיסטוריה של התבל היא התפרצות אור נשמת אלקים החיה והפועלת בכל מרחבי עולם. [עולת ראיה ח"א עמ' כו]
ראש השנה – זכר ליציאת מצרים
בתפילת ראש השנה וגם בקידוש היום אנו אומרים: "ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום הזכרון הזה יום תרועה, מקרא קודש זכר ליציאת מצרים". השאלה היא מה ליציאת מצרים ולראש השנה? יכולים אנו להבין את הקשר של פסח שבועות וסוכות שלהם קשר ישיר ליציאת מצרים: חג פסח הוא זמן חירותנו - היום בו יצאנו ממצרים. חג שבועות הוא יום מתן תורתנו, היום שהובטח למשה רבנו: "בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה". חג הסוכות הוא זמן שמחתנו שעליו נאמר: "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". גם את השבת אנו קושרים ליציאת מצרים כמו שאנו אומרים בקידוש: "תחילה למקראי קדש זכר ליציאת מצרים". הדבר מפורש בעשרת הדברות: "שמור את יום השבת לקדשו ... וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה על כן צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת ". והדבר מתבקש מאליו שבשבת ובמועדים מובן שנזכיר את יציאת מצרים - אך מדוע מזכירים את יציאת מצרים בראש השנה?
שאלה זו מביאה אותנו לבירור תוכנה ותכליתה של יציאת מצרים, האם מטרת היציאה הייתה חד פעמית, יציאה מעבדות לחירות ותו לא. או שהיא הייתה אמצעי והתחלה לתהליך מתמשך? בפירושו "עולת ראיה" (ח"א עמ' כו) כותב הראי"ה:
"יציאת מצרים היתה מאורע כזה שרק לפי מראית עין נחשבת היא לדבר שהיה איזה פעם ועבר, ונשאר בתור זכרון אדיר בתולדות ישראל ובתולדה הכללית של האנושות כולה. אבל באמת על ידי הכרה תוכית (פנימית) אנו באים לידי ידיעה, כי עצם פעולת יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל, התגלות יד ה' בפרסום והופעה בהירה על פני ההיסטוריה של התבל".
על הכתוב: אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" שאלו במכילתא: "מפני מה לא נאמרו עשרת הדברות בתחילת התורה? משלו משל למה הדבר דומה, לאחד שנכנס במדינה, אמר להם: אמלוך עליכם? אמרו לו: כלום עשית לנו טובה שתמלוך עלינו? מה עשה, בנה להם את החומה, הכניס להם את המים, עשה להם מלחמות. אמר להם: אמלוך עליכם? אמרו לו: הן והן! כך המקום הוציא את ישראל ממצרים, קרע להם את הים, הוריד להם את המן, העלה להם את הבאר, הגיז להם את השלו, עשה להם מלחמת עמלק. אמר להם אמלוך עליכם? אמרו לו: הן והן!" – מכאן שיציאת מצרים היתה הכנה והכשרה למלכות ה' על ישראל ומשם על העולם כולו, וכך מובא בשמות רבה (פ' כט): "אנכי ה' אלקיך – שעל מנת כן הוצאתיך מארץ מצרים שתקבל אלוקותי עליך".
יציאת מצרים באה לתקן את חטא אדם הראשון, תפקידו של אדם הראשון היה להמליך את הקב"ה על העולם כמו שמובא במדרש (ילק"ש תהלים תתמז): "כיון שנברא אדם קם על רגליו, והיה מתואר בדמות אלוקים, והיה קומתו מן המזרח למערב, וראו אותו כל הבריות ונתייראו מלפניו, סבורים שהוא בוראם ובאו להשתחוות לו, אמר להם מה אתם באים להשתחוות לי?! בואו אני ואתם ונלביש גאות ועוז ונמליך עלינו למי שבראנו. באותה שעה פתח אדם את פיו וענו כל הבריות אחריו: 'ה' מלך גאות לבש'" לאחר שחטא אדם הראשון הועבר תפקיד זה לעם ישראל ככתוב: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". וכדי להיות מוכשר לתפקיד הזה עם ישראל היה צריך לעבור את גלות מצרים, שהיה כור ההיתוך של העם ככתוב: "בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה". על הפסוק : "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני" אמרו במכילתא . "למה נאמר? לפי שנאמר "אנכי ה' אלהיך". משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו, גזור עליהם גזרות. אמר להם לאו, כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם גזרות, שאם מלכותי לא יקבלו, גזרותי לא יקבלו. כך אמר המקום לישראל, 'אנכי ה' אלהיך - לא יהיה לך אלהים אחרים'. אמר להם, אני הוא, שקבלתם מלכותי עליכם במצרים, אמרו לו כן. וכשם שקבלתם מלכותי עליכם, קבלו גזרותי".
מלכות שמים עלי אדמות זוהי משימתו של עם ישראל בעולם, תיקון עולם במלכות שדי מוטל על כל יחיד ויחיד, והיחיד מגשים משימה זו בהגשימו בהליכותיו ואורחות חייו את רצון האלוקים המתגלה בתורה. לכן בהתחדש עלינו שנה חדשה עושה אדם מישראל את חשבון עולמו, האם קירבתי את התגלות מלכות ה' בעולם או שמא חלילה ריחקתיה. ולאחר שחוזר בתשובה (כי אין לבוא אל המלך בלבוש שק) הוא מתייצב ביום הרת עולם, בראש השנה, ובפיו תפילה לבורא עולם: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
מה זה בכלל אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
