ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מז. שורה 11 – מח. שורה 9)
א. המשך מנהגי/דיני הסעודה
-
רב - המסובין לא יאכלו/יטעמו עד שיטעם הבוצע.
-
ברייתא – כשאוכלים מקערה אחת:
-
שניים ממתינין זל"ז, שלושה לא.
-
הבוצע לוקח מהקערה ראשון (ויכול לכבד אחר).
-
-
רבב"ח - הבוצע לא יאכל עד שהעונים (רב חסדא – רוב העונים) יאמרו אמן (זה חלק מהברכה).
למה מספיק רוב? כי מי שמאריך יותר מדי טועה.
[אגב – דיון לגבי "אמן"
-
ארוכה –
רב חסדא (כאמור) – טעות, בן עזאי – מאריכין ימיו (וסביר שאינם חולקים, ותלוי כמה ארוך).
-
לא: חטופה (בהתחלה), קטופה (בסוף), יתומה, מהירה מדי.
-
בן עזאי – קללות למי שעובר על הנ"ל, ואריכות ימים למי שמאריך.
המשך זיני זימון
(מז. שליש תחתון למשך 10 שורות)
ב. כשאחד הצטרף מאוחר לסעודה
-
האם מצטרף לזימון?
אם השניים עדיין אוכלים – מצטרף.
אם סיימו -
רב – לא יכול להצטרף,
שמואל – כל עוד יש עדיין פוטנציאל שהשניים יאכלו עוד, מצטרף (לא הסיחו דעתם מהסעודה).
-
האם החדש הוא המזמן?
רב אחא לתלמידי רב – לא, אלא יש עדיפות למי שהיה בהתחלה.
ג. על אלו מאכלים ואנשים מזמנים?
העיקרון במשנה הוא שמזמנים רק על דבר המותר באכילה, וכאן נפרש את החידוש לכל אחת מהדוגמאות במשנה ונדלג על הקטע של עם הארץ (מז: שליש – אמצע).
| מזמנים (מז. שליש תחתון) | הסבר/חידוש | לא מזמנים (מז: באמצע) | הסבר/חידוש |
| מאכלים | |||
| דמאי | הסבר - כיון שיש לו פוטנציאל להיות עני, נחשב ראוי (רק לב"ה). | טבל | חידוש – אפילו טבל דרבנן |
| מע"ר שניטלה תרומת מעשר | חידוש – שהלוי לקח את המעשר עוד בשיבולים. | מע"ר שלא ניטלה תרומתו | חידוש – שהקדימו בכרי, היינו חושבים שגם כאן יש פטור מתרומה גדולה. |
| מע"ש והקדש שנפדו | חידוש – שבעה"ב פדה, ולא נתן חומש (והחידוש שאינו מעכב). | מע"ש והקדש שלא נפדו | חידוש – שנפדו לא טוב: |
| אנשים | |||
| שמש שאכל כזית | חידוש – אפילו שאינו קבוע | שמש שאכל פחות מכזית | אין חידוש, והובא אגב הרישא. |
| כותי | והרי הוא עם הארץ? 1. אביי – בכותי חבר. | נכרי | חידוש – אפילו שמל ולא טבל (כרי"ח). |
|
|
| ברייתא - עם הארץ | (ת"ח עם עם הארץ, כי אינו ראוי שיאכלו איתו, אך שלושה עמי הארץ מזמנים). |
|
|
| נשים עבדים וקטנים | אך רב אסי – קטן מצטרף, |
השלמות:
א. עוד צירופים לשלושה או עשרה (מז: 7-)
-
רב הונא – בהתחלה - ארון עם ס"ת לעשרה.
ר"נ – והרי אינו איש!
בסוף – תשעה, כשנראים כעשרה.
-
רבי אמי – בהתחלה – שבת מצטרפת לשלושה,
ר"נ - והרי אינו איש!
בסוף – שני ת"ח המחדדים זא"ז בהלכה.
-
רי"ח – קטן פורח (קטן מ13 שהביא 2 שערות)
וכן בברייתא.
אך הגמרא – אין הלכה ככל אלו (יש מחלוקות בראשונים מה באו לשלול כאן),
אבל – ר"נ: קטן (תוס' – פורח) שיודע למי מברכים מצטרף לשלושה (ומדגימים מאביי ורבא שידעו איפה הקב"ה בילדותם).
ב. מי נחשב עם הארץ (מז: רבע – אמצע)
ברייתא א –
-
ר"מ – שאינו אוכל חולין בטהרה
-
חכמים – שאינו מעשר
ברייתא ב –
-
ר"א – שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית
-
ר' יהושע – שאינו מניח תפילין
-
בן עזאי – שאין לו ציצית
-
ר' נתן – שאין לו מזוזה
-
ר' נתן בר יוסף – שאינו מגדל את בניו לת"ת
-
אחרים – שלא משמש ת"ח, וכן ההלכה (רש"י – לומד מהם סברות הדינים, כלומר גמרא)
ואגב זה מובא סיפור שרמי בר חמא לא צרף לזימון את רב מנשיא בר תחליפא כי חשב שהוא עם הארץ (שלא שימש ת"ח) ונענש על כך ונפטר, כי:
-
רב מנשיא כן שימש.
-
אמנם הוא עצמו לא שימש, אך הקשיב לאלו שכן ולכן ידע את ההלכה הנכונה ונחשב ת"ח.

הלכות קבלת שבת מוקדמת

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך ללמוד גמרא?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך ללמוד אמונה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















