ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מז. שורה 11 – מח. שורה 9)
א. המשך מנהגי/דיני הסעודה
-
רב - המסובין לא יאכלו/יטעמו עד שיטעם הבוצע.
-
ברייתא – כשאוכלים מקערה אחת:
-
שניים ממתינין זל"ז, שלושה לא.
-
הבוצע לוקח מהקערה ראשון (ויכול לכבד אחר).
-
-
רבב"ח - הבוצע לא יאכל עד שהעונים (רב חסדא – רוב העונים) יאמרו אמן (זה חלק מהברכה).
למה מספיק רוב? כי מי שמאריך יותר מדי טועה.
[אגב – דיון לגבי "אמן"
-
ארוכה –
רב חסדא (כאמור) – טעות, בן עזאי – מאריכין ימיו (וסביר שאינם חולקים, ותלוי כמה ארוך).
-
לא: חטופה (בהתחלה), קטופה (בסוף), יתומה, מהירה מדי.
-
בן עזאי – קללות למי שעובר על הנ"ל, ואריכות ימים למי שמאריך.
המשך זיני זימון
(מז. שליש תחתון למשך 10 שורות)
ב. כשאחד הצטרף מאוחר לסעודה
-
האם מצטרף לזימון?
אם השניים עדיין אוכלים – מצטרף.
אם סיימו -
רב – לא יכול להצטרף,
שמואל – כל עוד יש עדיין פוטנציאל שהשניים יאכלו עוד, מצטרף (לא הסיחו דעתם מהסעודה).
-
האם החדש הוא המזמן?
רב אחא לתלמידי רב – לא, אלא יש עדיפות למי שהיה בהתחלה.
ג. על אלו מאכלים ואנשים מזמנים?
העיקרון במשנה הוא שמזמנים רק על דבר המותר באכילה, וכאן נפרש את החידוש לכל אחת מהדוגמאות במשנה ונדלג על הקטע של עם הארץ (מז: שליש – אמצע).
| מזמנים (מז. שליש תחתון) | הסבר/חידוש | לא מזמנים (מז: באמצע) | הסבר/חידוש |
| מאכלים | |||
| דמאי | הסבר - כיון שיש לו פוטנציאל להיות עני, נחשב ראוי (רק לב"ה). | טבל | חידוש – אפילו טבל דרבנן |
| מע"ר שניטלה תרומת מעשר | חידוש – שהלוי לקח את המעשר עוד בשיבולים. | מע"ר שלא ניטלה תרומתו | חידוש – שהקדימו בכרי, היינו חושבים שגם כאן יש פטור מתרומה גדולה. |
| מע"ש והקדש שנפדו | חידוש – שבעה"ב פדה, ולא נתן חומש (והחידוש שאינו מעכב). | מע"ש והקדש שלא נפדו | חידוש – שנפדו לא טוב: |
| אנשים | |||
| שמש שאכל כזית | חידוש – אפילו שאינו קבוע | שמש שאכל פחות מכזית | אין חידוש, והובא אגב הרישא. |
| כותי | והרי הוא עם הארץ? 1. אביי – בכותי חבר. | נכרי | חידוש – אפילו שמל ולא טבל (כרי"ח). |
|
|
| ברייתא - עם הארץ | (ת"ח עם עם הארץ, כי אינו ראוי שיאכלו איתו, אך שלושה עמי הארץ מזמנים). |
|
|
| נשים עבדים וקטנים | אך רב אסי – קטן מצטרף, |
השלמות:
א. עוד צירופים לשלושה או עשרה (מז: 7-)
-
רב הונא – בהתחלה - ארון עם ס"ת לעשרה.
ר"נ – והרי אינו איש!
בסוף – תשעה, כשנראים כעשרה.
-
רבי אמי – בהתחלה – שבת מצטרפת לשלושה,
ר"נ - והרי אינו איש!
בסוף – שני ת"ח המחדדים זא"ז בהלכה.
-
רי"ח – קטן פורח (קטן מ13 שהביא 2 שערות)
וכן בברייתא.
אך הגמרא – אין הלכה ככל אלו (יש מחלוקות בראשונים מה באו לשלול כאן),
אבל – ר"נ: קטן (תוס' – פורח) שיודע למי מברכים מצטרף לשלושה (ומדגימים מאביי ורבא שידעו איפה הקב"ה בילדותם).
ב. מי נחשב עם הארץ (מז: רבע – אמצע)
ברייתא א –
-
ר"מ – שאינו אוכל חולין בטהרה
-
חכמים – שאינו מעשר
ברייתא ב –
-
ר"א – שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית
-
ר' יהושע – שאינו מניח תפילין
-
בן עזאי – שאין לו ציצית
-
ר' נתן – שאין לו מזוזה
-
ר' נתן בר יוסף – שאינו מגדל את בניו לת"ת
-
אחרים – שלא משמש ת"ח, וכן ההלכה (רש"י – לומד מהם סברות הדינים, כלומר גמרא)
ואגב זה מובא סיפור שרמי בר חמא לא צרף לזימון את רב מנשיא בר תחליפא כי חשב שהוא עם הארץ (שלא שימש ת"ח) ונענש על כך ונפטר, כי:
-
רב מנשיא כן שימש.
-
אמנם הוא עצמו לא שימש, אך הקשיב לאלו שכן ולכן ידע את ההלכה הנכונה ונחשב ת"ח.
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
