ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יג. 5+ עד יג: 9-)
חלק א – הרחקות בין אסורים בביאה
א. לא יאכל הזב עם הזבה
לא יאכלו עם אסור/ה שמא יבואו לידי איסור,
ולמה כתוב זב עם זבה? כי בטהור עם זבה ממילא החמירו שלא תטמא החולין, ומכאן אמר ר"ש ב"א בברייתא "בוא וראה עד היכן פרצה טהרה בישראל!".
ב. באותה ברייתא – לא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ
- אביי – שמא יאכילנו פירות לא מעושרים.
- רבא – שמא בפעם הבאה (כשהפרוש יהיה כבר טהור) יאכילנו דבר טמא.
ג. האם לנידה מותר לישון עם בעלה בבגדים?
ראיות שאסור -
- ת"ש -
a. ב"ה – לאחד אסור להעלות עוף וגבינה על השולחן שמא יאכלו. - רשב"ג – לשניים מותר לאכול עוף וגבינה (אבל מבארים שבמכירים – אסור).
לפי זה (יש שתי גרסאות אך העיקרון זהה):
עם נידה זה שניים (סיבה להקל) שמכירים (סיבה להחמיר) ואמורים להיות אסורים,
אך דוחים – שניים + שינוי (בגדים) – מקלים.
- משנתנו -
לא יאכל הזב עם הזבה.
דחייה – שם אין שינוי. - בתיאור של יחזקאל – "ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב", כמו שבאשת רעהו אסורים גם בבגדים, כך גם עם נידה.
ר' פדת – מותר
"לא תקרבו לגלות ערווה" – מהתורה רק ביאה ממש אסורה בכל העריות, ומדרבנן גם שאר קרבה, אך בבגדים מותר.
[שני סיפורים על זה:
- עולא – מצד אחד החמיר שאסור שום קרבה (על פי העיקרון של נזיר שיתרחק מהכרם),
מצד שני נשק לאחיותיו על בית החזה/יד (תוס' – כי הכיר בעצמו שלא יבוא להרהור). - תלמיד אחד ת"ח שמת כי בימי ליבונה היה בקרוב בשר.
[לא ממש, אלא: רב דימי - במיטה אחת רחבה, במערבא – סינר מפריד,
וחשב שימי ליבונה + מיטה/סינר מותר].
חלק ב – ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון
א. ברייתא - ואלו
כלומר שהכוונה להלכות שהוזכרו במשנה הקודמת (לא יקרא לאור הנר).
ב. עוד על חנניה ב"ח ב"ג
- כתב את מגילת תענית, שהיו מחבבים את ניסי ההצלה מהצרות.
[רשב"ג – אנחנו לא כתבנו כי: - יותר מדי.
- אין שוטה נפגע.
- אין בשר המת שבחי מרגיש באיזמל.
- פירש את ספר יחזקאל כך שיסתדר עם התורה, אחרת היה נגנז.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
איך ללמוד גמרא?
כשר קצר ולעניין!
איך ללמוד אמונה?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
אנחנו בצד של החזקים!
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
סודה של ברכה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
