ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
פן נוסף, פחות ידוע בתורתו, הוא חידושיו המיוחדים בתחום עבודת התפילה. הרבי בונה דרך מיוחדת, שביסודה היא עצה פשוטה, המתאימה לכל יהודי לפי רמתו, ובכוחה לעזור לכולנו בנושא הכאוב של כוונה בתפילה. בשורות הבאות אביא לפניכם כיוון מחשבתי המושתת על יסודות מתורתו בנושא זה (אך לא צמוד לחלוטין לדבריו). ובאמת, ככל החידושים הגדולים, הרי שגם חידושיו בתחום זה, הם – 'דרך חדשה – ישנה', שצעדו בה אבותינו הקדושים (כלשון רבי נחמן מברסלב).
אנו מתפללים בפה, בכוח הדיבור. בדרך כלל, כשאדם מדבר הוא חייב לחשוב על דיבורו. אדם שמדבר בלי לחשוב, פולט שטויות. אם כך – הדיבור והמחשבה כרוכים זה בזה. ואכן, גם בתפילה האדם חייב לכוון ולהצמיד את מחשבה לדיבור.
אולם, לצערנו הגדול, בפועל – רובינו מתפללים פעמים רבות בלי לחשוב. הסיבה לכך, שאיננו פולטים שטויות במהלך התפילה, נעוצה בעובדה שנוסח דברי התפילה שגור על פינו, ובכוחנו לדבר בלי לחשוב.
זו המציאות הנוכחית. אך נתאר לעצמנו מקרה דמיוני – אם ה' היה מצווה אותנו להתפלל במחשבה בלבד, ללא שנצרף לה דיבור בפה, מה היינו עושים? מסתבר, ש'מחוסר ברירה', וללא היכולת לברוח לתפילה בפה, היינו מתרכזים וחושבים על התפילה, שהרי ללא המחשבה התפילה הייתה מתבטלת לחלוטין.
נמצאנו למדים, שהסיבה שאיננו מכוונים בתפילה, היא שאנו מתכוננים מראש... לדבר בלי לחשוב. אך אם היינו ניגשים מראש לתפילה, כזמנים שבהם עלינו לחשוב ולא רק לדבר, היינו מכוונים.
וכיצד ניגשים לחשוב?
לשם כך נוצר כוח הדמיון. בכוחו של האדם לצייר לפני ובזמן התפילה ציורים מסוימים בדמיונו ובמחשבתו, וציורים אלו ירכזו את כוח מחשבתו בתכני התפילה. חשוב שהאדם יגדיר לעצמו מראש את הציורים והדמיונות המתאימים, מפני שהאמירה הכוללנית – 'לכוון', גורמת לכך שהמחשבה בורחת. (ויש להוסיף לכך את החשיבות הגדולה של רגע ההתרכזות בתחילת התפילה. זהו רגע קצר שבכוחו של כל אדם להגדיר לעצמו, והוא גורם לנו לגשת לתפילה כ'חושבים' ולא רק כ'מדברים').
מחשבות, דמיונות וציורים אלו הוזכרו כבר בחז"ל. לדוגמא - "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". אם האדם יעצור רגע לפני תפילת שמונה עשרה, ויתרכז וידמיין שה' נמצא מולו, הרי מחשבתו ממוקדת וכוונתו בתפילה תעלה פלאים. דמיון זה אפשר לדמיין או בציור אותיות השם הקדוש מול העיניים, או במחשבה על ה' הנוכח ושומע לתפילתי (והאדמו"ר אף מרחיק לכת בספר 'בני מחשבה טובה' ודן בשאלה האם אפשר בדמיון להעניק ציור, כביכול, לה', על אף שבוודאי ומעיקרי האמונה, שאין לו דמות הגוף. וכמובן כל השאלה נסובה רק על הציור הדמיוני, ולא שחלילה זו מציאות אמיתית).
דמיון נוסף, המופיע בחז"ל ונפסק להלכה – לראות את עצמו בבית קודש הקודשים. על האדם לדמיין ממש בתפילתו, שהוא עומד בבית קודש הקודשים. למשל – לעצום עיניו ולצייר בדמיונו את ארון הברית מולו, קירות הדביר מסביבו וכו'. מחשבה כזו תגרום לריכוז בכל התפילה.
ויהי רצון, שזכות הצדיק תעמוד לנו ולכל ישראל, ונזכה בפועל שתתגלה בפועל הנקודה אותה הוא הדגיש בחייו – 'כל ישראל בני נביאים הם', במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.

ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו















