ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
פן נוסף, פחות ידוע בתורתו, הוא חידושיו המיוחדים בתחום עבודת התפילה. הרבי בונה דרך מיוחדת, שביסודה היא עצה פשוטה, המתאימה לכל יהודי לפי רמתו, ובכוחה לעזור לכולנו בנושא הכאוב של כוונה בתפילה. בשורות הבאות אביא לפניכם כיוון מחשבתי המושתת על יסודות מתורתו בנושא זה (אך לא צמוד לחלוטין לדבריו). ובאמת, ככל החידושים הגדולים, הרי שגם חידושיו בתחום זה, הם – 'דרך חדשה – ישנה', שצעדו בה אבותינו הקדושים (כלשון רבי נחמן מברסלב).
אנו מתפללים בפה, בכוח הדיבור. בדרך כלל, כשאדם מדבר הוא חייב לחשוב על דיבורו. אדם שמדבר בלי לחשוב, פולט שטויות. אם כך – הדיבור והמחשבה כרוכים זה בזה. ואכן, גם בתפילה האדם חייב לכוון ולהצמיד את מחשבה לדיבור.
אולם, לצערנו הגדול, בפועל – רובינו מתפללים פעמים רבות בלי לחשוב. הסיבה לכך, שאיננו פולטים שטויות במהלך התפילה, נעוצה בעובדה שנוסח דברי התפילה שגור על פינו, ובכוחנו לדבר בלי לחשוב.
זו המציאות הנוכחית. אך נתאר לעצמנו מקרה דמיוני – אם ה' היה מצווה אותנו להתפלל במחשבה בלבד, ללא שנצרף לה דיבור בפה, מה היינו עושים? מסתבר, ש'מחוסר ברירה', וללא היכולת לברוח לתפילה בפה, היינו מתרכזים וחושבים על התפילה, שהרי ללא המחשבה התפילה הייתה מתבטלת לחלוטין.
נמצאנו למדים, שהסיבה שאיננו מכוונים בתפילה, היא שאנו מתכוננים מראש... לדבר בלי לחשוב. אך אם היינו ניגשים מראש לתפילה, כזמנים שבהם עלינו לחשוב ולא רק לדבר, היינו מכוונים.
וכיצד ניגשים לחשוב?
לשם כך נוצר כוח הדמיון. בכוחו של האדם לצייר לפני ובזמן התפילה ציורים מסוימים בדמיונו ובמחשבתו, וציורים אלו ירכזו את כוח מחשבתו בתכני התפילה. חשוב שהאדם יגדיר לעצמו מראש את הציורים והדמיונות המתאימים, מפני שהאמירה הכוללנית – 'לכוון', גורמת לכך שהמחשבה בורחת. (ויש להוסיף לכך את החשיבות הגדולה של רגע ההתרכזות בתחילת התפילה. זהו רגע קצר שבכוחו של כל אדם להגדיר לעצמו, והוא גורם לנו לגשת לתפילה כ'חושבים' ולא רק כ'מדברים').
מחשבות, דמיונות וציורים אלו הוזכרו כבר בחז"ל. לדוגמא - "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". אם האדם יעצור רגע לפני תפילת שמונה עשרה, ויתרכז וידמיין שה' נמצא מולו, הרי מחשבתו ממוקדת וכוונתו בתפילה תעלה פלאים. דמיון זה אפשר לדמיין או בציור אותיות השם הקדוש מול העיניים, או במחשבה על ה' הנוכח ושומע לתפילתי (והאדמו"ר אף מרחיק לכת בספר 'בני מחשבה טובה' ודן בשאלה האם אפשר בדמיון להעניק ציור, כביכול, לה', על אף שבוודאי ומעיקרי האמונה, שאין לו דמות הגוף. וכמובן כל השאלה נסובה רק על הציור הדמיוני, ולא שחלילה זו מציאות אמיתית).
דמיון נוסף, המופיע בחז"ל ונפסק להלכה – לראות את עצמו בבית קודש הקודשים. על האדם לדמיין ממש בתפילתו, שהוא עומד בבית קודש הקודשים. למשל – לעצום עיניו ולצייר בדמיונו את ארון הברית מולו, קירות הדביר מסביבו וכו'. מחשבה כזו תגרום לריכוז בכל התפילה.
ויהי רצון, שזכות הצדיק תעמוד לנו ולכל ישראל, ונזכה בפועל שתתגלה בפועל הנקודה אותה הוא הדגיש בחייו – 'כל ישראל בני נביאים הם', במהרה בימינו אמן.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
