ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יב. 8+ עד יג. 5+)
המשך דיון בגזירות דרבנן שמא יעבור על איסור תורה
א. לגבי יציאה עם דברים סמוך לחשיכה
- מותר לצאת בתפילין סמוך לשבת כיון שממילא חייב למשמש בהם ולא ישכח שהם עליו (נלמד מהציץ).
- תניא חנניא: חייב למשמש בבגדיו עם חשיכה.
ב. לא יפלה כינים ולא יקרא לאור הנר
א. האם זה משום הנר או שלא יהרוג?
ברייתא – זה משום הנר (מותר ביום).
הרחבה: כל עיון לאור הנר אסור, אפילו להבדיל בין בגדיו לשל אשתו (רבא: רק בדומים, כמו הזקנות של מחוזא).
ב. אגב, הריגת כינים בשבת
B. הדעות
- • אסור מהתורה -
ר"א – כהורג גמל,
כן אבא שאול – נוטל וזורק, אך לא ימלול.
ב"ש – אסור, - אסור מדרבנן -
ת"ק בברייתא של אבא שאול – לכן מותר לו למלול ולזרוק, וכן רב הונא (גם ביום חול לא יהרוג).
ב"ה, - מותר לגמרי -
רבא – זרק לכוס מים,
רבה רב ששת ור"נ – הרגו ממש.
ג. כבוד -
ברייתא – אין פולין ברה"ר,
רב הונא – לא הורג כי לא מכובד.
(יב. 4-)
ד. ממצוא חפצך – ולא חפצי שמיים
בברייתא ב' הובאה אגב עוד מחלוקת:
שידוך בת או מלמד תורה ואומנות, ניחום אבלים וביקור חולים: ב"ש – אסור, ב"ה – מותר חפצי שמיים).
אגב זה –חמישה ניסוחים שונים
- ר' חנינא – בקושי התירו לבקר ולנחם
- חמישה ניסוחים בברייתא לביקור חולים
+ ר' חנינא (כר' יוסי) – בתוך חולי ישראל,
+ ר' אלעזר –יפקודך/ידכרינך לשלום (אפשר ארמית כי השכינה שם ואין צורך במלאכים).
(יב: באמצע)
ג. לא יקרא לאור הנר
- רבה – אפילו נר נורא גבוה (רש"י – לא פלוג).
- שניים: משנתנו – מותר (בעניין אחד), ברייתא – אסור (שני עניינים).
ובמדורה – אפילו 10 אסורים. - רבא - אדם חשוב מותר (גם בחול אינו מטה),
והרי רי"ש ב"א (כמעט) הטה? תשובה – כדי ללמוד תורה לא דואג לכבודו ומטה.
4. שמש – האם בודק כוסות לאור הנר?
|
|
| שמש קבוע |
| ברייתא א – מותר | לא קבוע | נפט (מסריח) |
| ברייתא ב - אסור | קבוע | שמן |
|
|
| שמש לא קבוע בשמן – מותר, |
5. חזן (מלמד)
רואה היכן אך לא יקרא - הכוונה: שרואה את ראשי הפרשיות כדי שיזכור למחר כשילמדם.
קשה – התינוקות מסדרין פרשיותיהם לאור הנר?
- הכוונה לראשי הפרשיות כנ"ל.
- לחזן אסור אך לתלמידים מותר (אימת רבם עליהם).

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך עושים קידוש?

האם מותר לפנות למקובלים?

תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך ללמוד גמרא?

למה תמיד יש מחלוקת?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















